הלכה ליום שלישי כ' ניסן תשפ"ו 7 באפריל 2026

חג הפסח – מזל טלה

נאמר בתורתינו הקדושה: ,דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת, וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְלָֽקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹֽא יִֽהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ומפורש בדברי רבותינו, כי נצטוו ישראל, ביום העשירי לחודש ניסן, לקשור את הטלה לכרעי המטות שלהם. וכך היה הטלה קשור במשך כמה ימים, עד לערב פסח ממש, שאז שחטו את הטלה, ושמו מהדם שלו על כניסות הבתים. ועל ידי כן זכו ישראל ונגאלו מארץ מצרים.

והסביר זאת רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, (אשר עליו אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי ממנו הוא קיבל את דרכי ההוראה, שרבי צבי פסח עצמו קיבל אותם מרבי שמואל סלנט זצ"ל), כי מטרת הנסים שהיו לעם ישראל בארץ מצרים, ושאנו קוראים ומדברים עליהם עד הימים הללו, היתה לטעת בלבותיהם של ישראל את האמונה בהשגחת ה' יתברך בעולם.

והנה בדורות ההם, היו המצרים שטופים באמונות באלילים ובמזלות, כי הם היו בטוחים שכוכבי השמים גוזרים גזירות על בני האדם. ולכן אמר פרעה מלך מצרים לעם ישראל, "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", שפירוש הדברים הוא, שראה פרעה כוכב אחד ששמו "רעה", שהוא גורם לשפיכות דמים, והיה פרעה וכל מצרים משוכנעים בכך שעתיד דמם של ישראל להשפך במדבר סמוך להר סיני.

ולכן היה צורך להחדיר בלב כל ישראל לעולם ועד, כי ה' הוא האלוקים, ואין עוד מלבדו. ומאחר ובימי ניסן המזל השולט הוא מזל טלה, והמצרים היו עובדים את הצאן כעבודה זרה, כי הצאן מסמלים את המזל של חודש ניסן שהוא ראש החודשים, לכן צוה ה' יתברך על ישראל לעשות דבר שהוא ההיפך מכל מה שהיו מאמינים בני הדור ההוא. ביום העשירי בניסן, שהוא היום בו מזל טלה מתגבר ועולה, לקחו ישראל את הטלה, וקשרו אותו בבזיון לכרעי המטה, והודיעו כי בעוד ארבעה ימים ישחטו את הטלאים הללו, ויגאלו ממצרים. והיה הדבר ממש להיפך מדעת כל בני האדם.

ואמנם הפך ה' את המזל לטובה על ישראל, כי הם ביזו את ענין המזלות, שקשרו את הטלה לכרעי המטה, ולבסוף שחטו את הטלה, ודוקא בזכות זה, פסח ה' ודילג מעל בתי ישראל, וה' יתברך בכבודו ובעצמו, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף, המית את בכורות מצרים. ואף כאשר הגיעו ישראל למדבר סיני, שעל פי המזל היה צריך דמם להשפך שם, צוה ה' יתברך ויהושע בן נון מל את ישראל, ובכך נתבטלה הגזירה שהיתה ראויה להם מצד המזל.

ויש להוסיף על כך שגם בקריעת ים סוף, הראה ה' יתברך לישראל את ממשלתו על הטבע, כי ענין קריעת ים סוף היה ממש להיפך מכל גדרי הטבע, ומאחר וכל נשמות ישראל היו כלולים בבני הדור ההוא, עלינו לדעת, כי בלב של כל אחד מאתנו, מתנוססת אמונה וידיעה טהורה בממשלת ה' יתברך בעולם, כי אין עוד מלבדו, וכשם שהראה ה' יתברך נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן נזכה במהרה בימינו, ותתקיים בנו נבואת הנביא מיכה, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". ואז העולם כולו, ששקוע בדורינו בתקשורת המתחדשת, ובכל הבלי האופנה והזמן, כולם יופתעו ויעמדו נדהמים, כיצד הדת היהודית המקורית תכבוש את העולם, והאמת מארץ תצמח, וכל בני אמריקה, רוסיה ואירופה, יושבי סין ויפן, כולם יודו באמונה בה' יתברך על יד משה רבינו, וכפי שממשיך הנביא ואומר, "יִרְאו גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבֽוּרָתָם, יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה, יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִֽרְאוּ מִמֶּךָּ". אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מיונז תלמה שכתוב עליו בהזרקת דיו כשר לפסח לאוכלי קיטניות מותר בפסח לספרדים או שחייב שיהיה הלוגו של הבדצ לידו ט"ז ניסן תשפ"ג / 7 באפריל 2023

זה כשר לפסח, אבל לא בד"ץ. תבורכו,

האם קרש חיתוך עשוי עץ ומצופה פורמייקה
צריך טבילה
תוצרת סין
תודה י"ד ניסן תשפ"ג / 5 באפריל 2023

מדובר בכלי שנידון ככלי עץ, והוא פטור מטבילה כמו שפסק מרן בשלחן ערוך יו"ד סימן קכ. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה