הלכה ליום שישי י"ט אלול תשפ"ה 12 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן שכר ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

פרשת כי תבא

בפרשת השבוע, נקרא את מעמד "הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת", שבירכו וקיללו ישראל לאחר כניסתם לארץ ישראל, ובכלל הברכה, נאמר: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה".

ידוע לכולם, כי לאחר שנפטר אבי המשפחה, לעתים הוא משאיר אחריו "צַוָּאָה". כמה ימים לאחר הפטירה, יושבים כל בני המשפחה יחדיו, וכשהם מתרגשים ומתוחים, הם פותחים את הצוואה. יש שאינם כותבים בצוואה אלא מה יעשו בכספים שהותירו, אך לפעמים, אדם כותב כמה מילים לבניו ובנותיו, מעין "הכוונה" כוללת, שתעמוד לצאצאיו כל הימים. דבר שנכון בעיקר כאשר מסתלקת אישיות רוחנית יקרה.

ה"אב" של כלל ישראל בדורות הקודמים, היה הנביא. תמיד כאשר היו ישראל בצרה, היו פונים אל הנביא. והוא היה פושט את כל ספקותיהם, ומורה להם את הדרך ילכו בה.

בדברי רבותינו (בשלהי מסכת יומא) מבואר, שבסוף ימי בית שני, ביטלו רבותינו את היצר הרע החזק שהיה בזמנם, "יצרא דעבודה זרה", יצר הרע שהיה מסית את האדם לעבוד עבודה זרה. אך כבר נאמר בספר קהלת: "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים", תמיד כח הקדושה עומד באופן יחסי לעומת כח הטומאה בעולם. ולכן, מאחר וביטלו רבותינו את היצר של עבודה זרה, בטלה גם הנבואה מישראל.

והנביא האחרון שעמד לעמינו, הוא הנביא מלאכי, ובסוף נבואתו, השאיר אחריו צוואה לדורות עולם, ובפרט לדורותינו. ומה היו דבריו?

"חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה', אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹקִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ"? דעו לכם, עם ישראל, שעוד יבואו ימים, שיתרבו הקולות בישראל, שיאמרו "מה בצע לעבוד את ה'", מה יצא לנו מעבודת ה'? הלא "עַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים", עתה אנו רואים, שהזדים, החוטאים, הם המאושרים! טוב להם בעולם!

נתבונן! הלא העתיד מימי הנביא ועד ימינו, צופן בחובו דברים נוראים, כל הצרות שיתגלגלו על ישראל במשך אלפי שנות היסטוריה עקובה מדם! את הכל הנביא שם בצד, ואינו מתמקד אלא בתופעה זו, שאנשים יאמרו, אין טעם לעבוד את ה', תראו איזה כיף למי שעושה מה שמתחשק לו! כמה טוב לו!

לבעיה זו נותן הנביא מענה, וכך הוא אומר:

"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.  וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ".

"אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו", זו העצה היעוצה! להתאגד יחד, למצוא חברה טובה, קהילה טובה, ולדבר דיבורים טובים של אהבת ה' ויראת שמים, וה' רואה כל מה שנעשה, והדברים נכתבים לפניו לזכרון, עד שיחמול עלינו, ואז יהיה גילוי שכינה בעולם, והכל ידעו, מה ההבדל האמיתי בין צדיק לרשע, ומי הוא המאושר באמת!

אך באמת, לא תמיד נמצאים על ידינו ידידים טובים, אנשים יראי שמים, לפעמים האדם נמצא לבד בעולם, וגם אז עליו לדעת איך לנהוג, גם אז עליו לקבל כוחות כדי לעמוד בכל הקשיים שמזמנים לו החיים.

בענין זה סיפר אחד מגדולי המגידים בזמנינו, הרה"ג רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (מובא בספר "והגדת"), כי אחד העונשים הקשים והמרים שהוא חווה ברוסיה, בסיביר, היה ה"בידוד". פעם הפרידו אותו מכל חבריו, שמו אותו בצינוק, והתישו אותו בחקירות אכזריות. בחקירות כמובן סיפרו לו, שחבריו כבר הסכימו לומר מה שנתבקשו, ואחרים כבר מתו בעינויים, ואחרים עזבו למחנה אחר, בדרך זו ניסו החוקרים הרשעים לחלץ מפיו דבר מה.

באותם רגעים, הוא התבונן בעצמו, וחשב, הלא אני בן ישיבה, תלמיד ישיבת "נובהרדוק", אני לא לבד! אני חלק מתנועה כבירה של אמת יוקדת! גם אם רבותי וחברי מפוזרים בכל העולם, עדיין אני שייך להם ואני חלק מהם!

באופן כזה, הצליח להחזיק מעמד, לא הוציא מילה מיותרת מפיו. ולאחר מכן, כשכבר חזר להפגש עם רעיו וידידיו, סיפרו לו כי גם עליהם עברה חויה דומה, ואף הם התחזקו באותן המחשבות שאיגדו את כולם יחד!

וכך דרש הגאון רבי חיים זייצ'יק זצ"ל, שזהו מה שנאמר, כאשר רצה לשבח בועז את רות, על מסירותה בלכתה עם חמותה לעבוד את ה', אמר: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ", ופירשו חז"ל את הכפילות, "הֻגֵּד הֻגַּד", הֻגַּד לִי בַּבַּיִת וְהֻגַּד לִי בַּשָּׂדֶה! לא רק בהתנהגותה עם המשפחה, עם הקרובים, נהגה רות באצילות וחסידות, אלא אף בהיותה לבדה, גם אז נהגה באותו אופן!

המשיך רבי יעקב גלינסקי ואמר, זהו מה שנאמר בפרשתינו: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", בין בהיותך בחברה, ובין בהיותך לבדך, ברוך תהיה, כלי מחזיק ברכה בעבודת הבורא!

ובאותו אופן ממשיך הכתוב ואומר "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", ופירשו חז"ל, ברוך אתה בבואך לבתי כנסיות ובתי מדרשות, וברוך אתה בצאתך מבתי כנסיות ובתי מדרשות.

ברוך אתה, כשאתה בחברה טובה, התומכת ומחזקת, והיא הנותנת לך כח גם כאשר אתה יוצא מהם, לדעת שאתה חלק מציבור קדוש!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה