הלכה ליום שישי י"ב אלול תשפ"ה 5 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב שמש בן תופחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו שיחיו

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של חודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש של חשבון נפש, תשובה ומעשים טובים.

בפרשת השבוע נקרא: "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקך בידך ושבית שביו". ודרשו רבותינו, "במלחמת היצר דברה תורה", דהיינו המלחמה הפרטית שיש לכל אדם בלבו נגד היצר הרע הבא להכשילו במעשה עברות ובמדות הרעות. ולכן כתבה זאת התורה בלשון יחיד, "כי תצא" ולא בלשון רבים "כי תצאו". 

ישנם בני אדם החושבים כי די להם בכך שאינם עושים רע לזולת, וכי אין צורך בקיום המצוות בקום ועשה. על אנשים אלה מובא בספר "אבותינו ספרו לנו" מעשה מאלף מהגאון הרב יוסף הכהן סיסו זצ״ל, סגן ראש הרבנים בתוניס, אודות רב גדול שהגיע לעיר אחת שתושביה לא שמרו תורה ומצוות, וביקש לעמוד על טיבם של אנשי העיר. עמד בככר העיר ושאל את היהודי הראשון שנקרא בדרכו, מה מצב שמירת המצוות ולימוד התורה בעיר? ענה לו היהודי, רבי! השבח לבורא עולם בני העיר יראים ושלמים, אין בהם רוצח ושודד, גנב או גזלן, אין נוכלים ורמאים, אם כל היהודים בעולם היו כמו יהודי העיר הזאת, משיחן של ישראל כבר היה בא!

שמחתני בדבריך, ענה לו הרב, אך מה מצב יהודי העיר בשמירת השבת, תפילות, למוד תורה, כשרות, טהרה וחינוך? נבוך הלה וגימגם, למה לקטרג כבוד הרב? דיינו בכך שהם נמנעים מגניבה וגזל וסרים מרע, מה ידרוש הרב מעבר לכך?! הבין הרב את רוע המצב וחשב איך ללמד את בני העיר לקח ולפקוח את עיניהם, כי לא די ב"סור מרע" וצריך גם "עשה טוב", בקיום התורה והמצוות.

בעודו הולך בדרך, ראה בצד הדרך נבלת חמור מת. פנה למשמשו ובקש ממנו לקנות לו אריג המשמש לתכריכי מתים. לקח הרב את האריג ועטף בו את גניחת החמור, ומיד פנה לשמשו ואמר לו, צא מיד לרחובות העיר והכרז כי נמצא מת מצווה במבואות העיר והכל חייבים לצאת ללוותו, וכי רב גדול יבוא להספיד את המת, וקבורת מת מצווה קודמת לכל דבר, והכל חייבים לבוא להספד, אנשים נשים וטף!

תוך שעה קלה נאספו ובאו כל אנשי העיר בהמוניהם לככר בית הכנסת לשמוע את ההספד, כשכולם תמהים, מיהו אותו מת מצוה צדיק שהרב בא לספוד לו? עלה הרב על הבמה ופתח בקול רתת ובבכי, ״אחינו בית ישראל, שמעו! כאשר נמצא חלל באדמה ולא נודע מי הכהו, בני העיר מביאים עגלה ערופה ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה", קל וחומר כאשר הנפטר כאן היה מיחידי סגולה, מימיו לא סח דברים בטלים, לא דיבר לשון הרע, לא דיבר דברי שקר ורכילות, כל ימיו שרוי היה בתענית דיבור!!! התרגשות עברה בין הקהל. מיהו אותו צדיק שהיה חי בתוכם ולא הכירוהו במשך כל השנים? המשיך הרב בהספדו, לא זו בלבד, אלא הנפטר היה מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, גיוו נתן למכים, וסבל הכל בדומיה, גם בענייני העולם הזה היה פרוש ומסוגף, מימיו לא אכל בשר ולא שתה יין ואלכוהול, מעולם לא ישן על מיטה, מסתפק היה במועט, לא דרש מעבר למה שקיבל, ולמרות שסבל מקור ומרוח, מלבושיו היו מועטים וקרועים, עניו היה מכל הברואים, ראשו היה תמיד למטה! אוי מי ייתן לנו תמורתו?! סיים הרב את ההספד בבכייה. געו העם בבכי מר וקראו בקול, מי הוא זה הצדיק שלא ידענוהו בחייו? מיד נגשו למיטה לראות מיהו הצדיק, ומה גדלת תמיהתם כשראו שזוהי גניחת חמור מת. החלו רוטנים בכעס, צחוק עשה מאיתנו הרב! ענה להם הרב, כל המעלות שהזכרתי, היו בחמור זה, ועם זאת חמור היה וחמור נשאר! ומדוע? כי לא חייב הוא בתורה ובמצוות, היה בו רק סור מרע, אך חסר היה לו חלק ה"עשה טוב" ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, ונשמה זו זקוקה היא למזון רוחני, שהוא לימוד תורה ושמירת מצוות כראוי! שמעו בני העיר את דבריו, והחלו לאט לאט מתקנים מעשיהם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה