הלכה ליום שלישי כ"ו כסלו תשפ"ג 20 בדצמבר 2022

נס יהודית – סופגניות באמצע הסעודה – שמן שהיה תחת המיטה

שאלה: כתבתם שנוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס של יהודית, שהאכילה את האויב במאכלי חלב. מבחינה היסטורית, הנס של יהודית התרחש כמה שנים לפני נס החשמונאים, אם כן כיצד הוא שייך לחג החנוכה?

תשובה: מה שכתבנו שנוהגים לאכול מאכלי חלב זכר לנס יהודית, מקור הדברים הוא בדברי הראשונים שהוזכרו בדברי הרמ"א (בסימן תרע), שכתב שזהו טעם המנהג. ואף על פי שנס יהודית היה כמה שנים לפני שאר ניסי חנוכה, כתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וישב סעיף כד), שמאחר ואותו אויב היה ממלכי יון, וגם הוא רצה להעביר את ישראל על דתם, לכן עושים זכר לאותו הנס בימי החנוכה, כי הכל הוא ענין אחד.

 

שאלה: סופגניות שמוגשות באמצע סעודה עם לחם, האם יש לברך עליהן?

תשובה: סופגניות אלה, שברכתן בדרך כלל "מזונות", אין לברך עליהן באמצע הסעודה. אולם מאחר ויש בדבר מחלוקת הפוסקים, כתב מרן רבינו זצ"ל (חזון עובדיה עמוד יט), שנכון לברך קודם ברכת המזון ואחר כך להגיש אותן ולברך עליהן ברכת "מזונות" ו"על המחיה".

 

שאלה: שמנו בטעות ארגז עם שמן זית מתחת למיטה, וישנו עליה, האם מותר להשתמש בשמן לנרות חנוכה?

תשובה: שמן שהניחו אותו תחת המיטה וישנו עליה, השמן אסור בשתיה, מפני ששורה עליו רוח רעה. ולכן כתב הגאון בן איש חי (פרשת וישב) שאין להשתמש בו לנרות חנוכה, הואיל ויש צורך להשתמש בשמן שראוי לאכילה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד פח) דן בדבריו, והעלה למסקנה שאפשר להשתמש בשמן הזה להדלקת נרות, מכמה טעמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם סופגניה מטוגנת צריך להיות בישול ישראל דהיינו שיהודי ישים על האש? כ"ז כסלו תשפ"ג / 21 בדצמבר 2022

אם הגוי מכין אותם במקום ששייך לו, כמו מאפיה שלו, יש להחמיר שיהיה בישול ישראל ממש, אבל אם עושה כן בבית ישראל, יש כמה ספקות ואפשר להקל בזה, והמחמיר תבוא עליו ברכה. שו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן נג.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה