הלכה ליום שני א' אלול תשפ"ה 25 באוגוסט 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

פרלה בת מסעודה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

"אני לדודי ודודי לי"

רבותינו פירשו, כי בשם החודש בראשי תיבות "אלול" נרמז הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". ודודי, הוא ה' יתברך, ואני, אלו ישראל. ובחודש אלול מתקיים הפסוק, שאנו לה', וה' הוא לנו. כלומר, ישנה קירבה מיוחדת בין ישראל לה' בימים הללו.

מקובל לחשוב, כי בחודש אלול מוטלת חובה על כל יהודי להשתדל לעסוק בתשובה ולקרב את עצמו לעבודת ה'. נכונים הדברים. אך אל לנו לשכוח, כי גם מן הצד השני, כביכול, הקדוש ברוך הוא מקרב את עצמו אלינו בחודש זה, ובמדת הרחמים השולטת בימים הללו, הוא ממהר לסלוח ולרחם על ברואיו השבים אליו. וכמו שאמרו במדרש, "אני לדודי ודודי לי", ה' אומר לישראל, חלקי אתם, וישראל אומרים לה', חלקי ה'. וכך כתב הגאון מרן החיד"א (בחומת אנך שה"ש פ"ו): "צריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה, וזה הרמז, "אני לדודי", כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקדוש ברוך הוא, אז "ודודי לי" שהבא ליטהר מסייעין אותו, ובמיוחד בחדש זה, שיש בו התעוררות הרחמים".

ולמה הדבר דומה? לאדם שהתגלעה מריבה בינו לבין חבירו הטוב. ועתה הוא בא לפייס את חבירו. אם הוא מכיר את חבירו, ויודע שהוא טיפוס קשה לסלוח, הרי שאז הוא מתקשה מאד לגשת אל חבירו, פן חבירו ידחהו מעליו, ובקשת הסליחה תהיה למעמסה גדולה. אולם אם הוא מכיר ויודע שגם חבירו מצדו רוצה מאד להתפייס איתו, ושמדותיו נוחות, הרי שאז נקל בעיניו לגשת אליו, לבקש את סליחתו ולהחזיר את האהבה הנושנה למקומה.

כן הדבר הזה, ישנם שרואים בימי הרחמים והסליחות מעמסה, כי עלינו לפשפש בנגעי נפשינו, ולהתעורר לחזור בתשובה. אולם באמת שאלו הימים הם הימים האהובים ביותר, כמה עלינו לשמוח, כי "אני לדודי", אולם גם "ודודי לי". גם הקדוש ברוך מצדו הוא שמח לקבל אותנו כבנים לפניו.

וכך אומר להם ה' יתברך לישראל, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". ואמרו רבותינו, אמר הקדוש ברוך לישראל, בני! פתחו לי פתח כפתחה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם! עלינו לקבל על עצמינו לשוב בתשובה. אולם כל אדם הרי יודע כמה הוא רחוק מלהיות שלם בעבודת ה', ואם כן איך נוכל לחזור בתשובה? על זה אומר לנו ה' יתברך, פתחו לי פתח כפתחה של מחט. כלומר, נקב כל שהוא, ובתנאי שיהיה נקב מפולש, מצד לצד, שיחזיק לעולם, ואז יש תקוה לרחמים מצדו של הקדוש ברוך הוא, שישיבנו אליו ויחדש ימינו כקדם.

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שבהיותו צעיר לימים, קרא לו מורו ורבו (הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל), ואמר לו שיתבונן הרבה, ויראה לקבל עליו איזו שהיא קבלה לכבוד ראש השנה. אולם, הזהיר הרב, שים לב שתהיה זו קבלה קטנה מאד, ובתנאי שתהיה בטוח שתוכל לעמוד בה לעולם! הלך רבי שלום שבדרון, ולמחרת שב אל רבו ואמר לו, מצאתי איזה דבר קטן שאני בטוח שאוכל לעמוד בו. השיב לו רבי לייב, אם כן כעת, תחתוך את אותו הדבר לשנים, ותקבל עליך רק מחצית ממנו!

כלומר, לפעמים האדם כבר מבין שעליו לשוב בתשובה, והוא רוצה לקבל עליו איזה דבר לעולם. אולם הוא אינו מכיר ויודע לאמוד את תכונותיו בצורה נכונה, ואז הוא מקבל על עצמו דבר "מכובד", כדי שיוכל לישא פניו לפני ה' יתברך, ולהרגיש בעצמו שכבר פעל והתעלה באיזו מעלה. אולם טעות גדולה בידו. באמת על האדם לדעת את מיעוט ערכו, ולא יקבל עליו אלא דבר מה שהוא בטוח שיוכל להתמיד בו, כי כל קבלה שלא עומדים בה, גורמת לדבר רע ומר. ואילו בקבלה שיוכל לעמוד בה, הרי השנה יקבל על עצמו דבר מה, ובשנה הבאה יתעלה עוד ועוד, עד שיזכה מן השמים להשלים את תיקון נפשו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה