הלכה ליום חמישי ט"ז אלול תשפ"ד 19 בספטמבר 2024

בקשת מחילה מנפטרת

שאלה: לפני כמה שנים, פגעתי באשה אחת מאד, וכעת כשחיפשתי אותה כדי לבקש ממנה שתמחל לי, גיליתי לדאבוני שהיא כבר נפטרה לבית עולמה, מה עלי לעשות?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש, (יומא סימן כד) בעניני הימים הנוראים: "ויתן כל אדם אל לבו, לפייס לכל מי שפשע כנגדו". ובגמרא במסכת יומא (פז.) אמר רבי יוסי בר חנינא, המבקש מחילה מחבירו ומת חבירו, מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ואומר, חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני שפשעתי לו. עד כאן.

ומבואר אם כן, שמי שפשע כלפי חבירו, וחבירו מת, עליו ללכת עם עשרה בני אדם לקברו של הנפגע, ושם נכון שיפרש באופן כללי באיזה דבר פשע נגדו, ולמשל במקרה שלפנינו, שמדובר באשה שפגעה באשה אחרת, עליה לומר, חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלונית הקבורה כאן שפגעתי בה כאשר דיברתי איתה שלא כראוי. וכתב המשנה ברורה, שמי שמבקש מחילה יעמוד שם כשהוא יחף, ואז יבקש מחילה.

וכתבו האחרונים (משנה ברורה שם, יבי"א ח"י סימן נה הערות על ר"פ ח"ב אות לז) שהנוכחים שם יאמרו לזה שמבקש מחילה "מחול לך" שלוש פעמים.

ולכן הנכון הוא, לאסוף עשרה בני אדם, ואם יש צורך אז יש לשלם על כך סכום כלשהו לעשרה אברכים שיסכימו ליסוע לבית החיים, ושם תעמוד זו שפגעה בחברתה, ותבקש את סליחתה כאמור. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב ס"ס סב), שלכתחילה יש לעשות כן בפני עשרה אנשים, ובדיעבד אפילו אם עשו כן בפני עשר נשים, די. ולכן במקרה שלפנינו שמדובר באשה שפגעה בחברתה, אם אינה יכולה בשום אופן לקחת איתה עשרה אנשים, תיקח עמה עשר נשים ותבקש שם מחילה בנוכחותן.

ואם הנפגע קבור בעיר אחרת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד רמד) שדי בכך שיבקש מחילה בפני עשרה אנשים במקום שנמצא שם. ואם יש לו מי מידידיו שמתגורר במקום מנוחתו של הנפטר, יעשהו שליח שיבקש בשמו מחילה מן הנפטר בנוכחות עשרה שיהיו על קברו. והביא שכן כתבו האחרונים.

ומכאן ולהבא יזהר כל אדם, שלא להניח שום אדם בעולם שפגוע ממנו. וימהר לבקש סליחה ומחילה ממי שפשע כנגדו, ושב ורפא לו.

שאלות ותשובות על ההלכה

עד כמה שידוע לנו, לא כדאי לנשים ללכת לבית החיים. אם כן , האם עדיף לה לבקש מחילה במקומה מלכתחילה? כ"ב אלול תשע"ט / 22 בספטמבר 2019

לא. במקרה כזה שמדין הדין צריך ללכת לבית החיים, אין להסתפק בדבר אחר. יש ללכת לבית החיים ולבקש מחילה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה