הלכה ליום ראשון ה' אדר תשפ"ו 22 בפברואר 2026

נשים בקריאת המגילה – טעימה קודם המגילה

שאלה: מנהגינו שנשים שומעות קריאת המגילה בלילה, אבל לא ביום. האם מנהג זה נכון על פי ההלכה?

תשובה: אין חילוק בין האנשים לנשים לענין חיוב שמיעת קריאת המגילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין האנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי ואסתר. וטעם מיוחד יש לחייב את הנשים בקריאת המגילה, שהרי הנס נעשה על יד אשה, היא אסתר. ובפרט בקריאת המגילה של היום, שהיא חמורה יותר מקריאת המגילה שבלילה.

ואמנם היו קצת מקומות, שהנשים נהגו שלא לשמוע קריאת המגילה בבוקר יום הפורים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו טבעת המלך (תחילת הלכות מגילה), הביא את דברי שו"ת "מים חיים", שכתב שמנהגם שלא קוראים מגילה עבור נשים ביום, והביא שרב אחר תמה על זה, ואחר כך מצא סמך להשען עליו בספר "מאורי אור", שכתב שאין חובה כל כך בקריאת המגילה פעמיים, אלא זכר לנס שהיו צועקים ביום ובלילה בזמן צרתם, כמו שנאמר "אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ולכן לא רצו להחמיר כל כך על הנשים שהן טרודות בעניני הפורים שהם גם מצוה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. עד כאן דברי שו"ת "מים חיים" שבא להצדיק את המנהג שנשים לא קוראות מגילה ביום.

ומרן זצ"ל כתב על זה, שכל אלו דברי הבאי, ולא ניתנו להאמר, כי בודאי כל אשה יראת שמים יכולה למצוא זמן במשך היום לקיים מצות קריאת המגילה, שהיא עיקר מצות הפורים. וכמנהג כל נשות ישראל בכל מקומותיהן, ואין ספק שמנהג הנשים שזילזלו בקריאת המגילה ביום, אינו מנהג ותיק, אלא מנהג שעמי הארץ החלו בו, והוא מנהג נגד הגמרא שלנו, ונגד כל דברי הפוסקים. וברור שיש מצוה לבטל מנהג זה שלא יזכר עוד.

לכן למעשה, נשים חייבות במקרא מגילה, הן ביום והן בלילה, כדין האנשים ממש, ואסור לזלזל בזה.

אכילה לפני קריאת המגילה
אסור לאכול לפני קריאת המגילה, ולפיכך, נשים שאינן יכולות לבוא בזמן התפילה לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, וממתינות עד שיחזרו האנשים מבית הכנסת, ורק אחר כך הן שומעות קריאת המגילה, צריכות להזהר שלא לאכול עד אשר תשמענה בעצמן את קריאת המגילה.

ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול עוגה או פת פחות משיעור כביצה (שהוא שיעור חמישים וששה גרמים). והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליהם הברכה. ואין חילוק בזה בין קריאת המגילה של הלילה לבין קריאת המגילה שביום, שאסור לאכול לפני מקרא מגילה.

ובליל פורים, במקומות שקוראים מגילה מיד בצאת תענית אסתר, והאשה ממתינה בביתה למקרא מגילה, הרי היא רשאית אפילו לכתחילה לאכול פירות או מעט עוגה וקפה או תה, ואינה צריכה להשאר בתענית עד אחר קריאת המגילה. (כן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף הנד"מ עמוד תקנו).

שאלות ותשובות על ההלכה

עקב התפשטות הקורונה-וירוס, ישנם עשרות אלפים רבים בבידוד. השאלה נשאלת בנוגע למקרא מגילה. (א) האם אפשר לצאת קריאת המגילה בשעת הדחק כעין זו ע"י קריאה מתנ"ך מודפס (כפי שנהוג בנוגע לקריאת ההפטרה והמגילות האחרות)? (ב) האם אפשר לצאת קריאת המגילה בשעת הדחק כזו ע"י שמיעה דרך הרדיו, טלויזיה, טלפון וכדומה? ט' אדר תש"פ / 5 במרץ 2020

אי אפשר לצאת ידי חובת קריאת המגילה בשמיעה דרך רדיו וכדומה. ורק בשמיעה ממש יוצא ידי חובתו. ואין לקרוא אלא ממגילה כשרה. ומי שהוא אנוס, ואין לו מגילה כשרה, ואין לו שום אדם שיוכל להמציא לידיו מגילה כשרה, יקרא ממגילה מודפסת בלי ברכה.

בשעת הדחק כזו, מי שאינו יודע לקרוא נכון את המגילה, מצד הניקוד וקריאת התיבות כראוי, אבל יש בידו מגילה כשרה, יכול לשים באזניו אזניות, ולשמוע בחלש הקלטה של קריאת המגילה מאדם אחר, וכך יקרא יחד עם מה ששומע, ויוצא ידי חובתו. אף על פי שאינו קורא בטעמי המקרא.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה