ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, כמו שביארנו בהלכות חג השבועות.
וביום טוב שני של ראש השנה, וכן בכל יום טוב שני של גלויות, (כלומר, בחוץ לארץ, שעושים שני ימים טובים בכל חג, כפי שעושים בראש השנה גם בארץ ישראל) מדליקין נרות יום טוב, אחרי צאת הכוכבים, דהיינו כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה) קודם הקידוש על היין.
ואין להדליק נרות יום טוב שני, ביום טוב ראשון עצמו, (כלומר קודם שיעברו עשרים דקות משקיעת החמה), משום שכשם שאסור להכין שום דבר משבת לחול, כמו כן אין להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. ולפיכך אסור להכין הפתילות וכדומה מיום טוב ראשון ליום טוב שני, משום שהרי הוא מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. ולכן יש להזהר, כאשר מכינים את הנרות בערב יום טוב ראשון של ראש השנה, (וכן בחוץ לארץ בערב יום טוב ראשון בכל יום טוב) צריך להכין שני נרות נוספים עבור יום טוב שני, ואם שכחו להכין מבעוד יום נרות גם עבור יום טוב שני, לא יכינו נרות עבור יום טוב שני אלא כשיצא כבר יום טוב ראשון, וכמו כן אסור לבשל ולהדיח כלים מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שהרי זה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני.
בשנה זו (תשס"ח), יחולו ימי ראש השנה בימים חמישי ושישי. נמצא שיום טוב שני של ראש השנה יחול בערב שבת. וכשם שאסור להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וכן אסור להכין משבת לחול, כמו כן אסרו חכמים להכין מיום טוב לשבת. ולכן אסור להכין תבשילים וכדומה מיום ראש השנה ליום השבת, אלא על ידי "עירוב תבשילין", וכן לענין הדלקת נרות השבת, נכון לכתחילה לעשות עירוב תבשילין, בכדי שיוכלו להדליק את נרות השבת ביום טוב, (שהרי אחר שקיעת החמה ביום טוב שני, בודאי שאסור להדליק נרות, מפני שכבר נכנסה השבת). וביאור העניין וסדר הנחת עירוב תבשילין , יבואר בעזרת ה' בהלכה הבאה.
