הלכה ליום שלישי י"ד אלול תשס"ז 28 באוגוסט 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרחלי בת גרוניה

הוקדש על ידי

לירון דראל

שליח צבור

חובה קדושה על כל קהל בישראל לדקדק בבחירת שליח צבור לימים נוראים, משום ששליח הצבור הוא שמעלה תפילת הצבור לפני אבינו שבשמים, ונחשב כעין סניגור לצבור המתפללים, ולכן יש לדקדק שיהיה בן תורה וירא שמים, ואמרו בגמרא במסכת תענית (טז.) שצריך שיהיה ביתו ריקם מעוונות, דהיינו שאין בבניו ובבני ביתו והנלווים אליו עובר עבירה, ולפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם השליח צבור שולח את בניו ובנותיו להתחנך במוסדות חילוניים, (וכל שכן אם מוסרם להתחנך במוסדות של רפורמים וקונסרבטיבים) הרי הוא גורם להם שיצאו לתרבות רעה, ואין לך מי שביתו אינו ריקם מעוונות גדול מזה, ובודאי שאינו ראוי להיות מליץ יושר בתפילתו, בין ישראל לאביהם שבשמים, שאין קטיגור נעשה סניגור.

וכמו כן פשוט שאין למנות שליח צבור בעל עבירות, כגון מחלל שבת או מגלח זקנו בסכין, או אדם שיש בו עון גזל וכיוצא בזה.

לכתחילה ראוי שיהיה השליח צבור נשוי, ושיהיה מבן שלשים שנה ומעלה. ובטעם הדבר שיש מעלה יתירה לאדם שמלאו לו שלשים שנה, כתבו הארחות חיים והכל בו, כי בן שלשים שנה ומעלה, לבו נשבר ונכנע ביותר, ונאמר "לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה". אולם כל זה רק לכתחילה, אך אם אין בנמצא אדם ירא שמים שיש בו את התנאים הללו, רשאים לקחת אדם צעיר לימים, ואפילו הוא רווק, בכדי לכהן כשליח צבור, בתנאי שיש בקרבו יראת אלהים טהורה.

כתב רבנו הרשב"א, שיותר טוב לקחת שליח צבור בשכר מאשר בחינם, כדי לגדור גדר בפני אנשים שאינם הגונים שקופצים בראש, וגם על ידי זה יהיה השליח צבור אחראי וזהיר בתפילתו ובכל הכרוך בה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה