הלכה ליום ראשון י"ד אלול תשפ"ה 7 בספטמבר 2025

בדיקת התפילין של מרן זצ"ל

שאלה: בדיקת תפילין או מזוזות, שיש נוהגים לבדקן בחודש אלול, האם היא חובה מצד הדין, או אינה אלא מנהג חסידות בלבד?

תשובה: זו לשון הרמב"ם, "הכותב תפילין בכתב ידו, או שלקחן מן המומחה, או משאר אדם, ובדקן והחזירן לתוך בתי התפילין, אינו צריך לבדקן פעם אחרת אפילו לאחר כמה שנים, ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה, וכן היה הלל הזקן אומר (בתלמוד ירושלמי עירובין פרק י) תפילין אלו משל אבי אמא הן". כלומר שאפילו הלל הזקן היה מניח את התפילין של סבו, מפני שהן עומדות בחזקת כשרותן.

ובספר אורחות חיים, הביא שיש מחלוקת תנאים אם אין צריך לבדוק התפילין אפילו אחר הרבה שנים, שיש סוברים שחייבים לבדקן כל שנים עשר חודש, דהיינו אחת לשנה, וכתב, "ושמעתי שחכמי צרפת נהגו לבדקן משנה לשנה, ובתשובות הגאונים מצאתי, שהמניחן תמיד (כלומר שמניח תפילין אלו בכל יום) אין צריך לבדקן אפילו לחמישים שנה, מפני שהאוויר שולט בהן תמיד ואינן מתעפשות מבפנים, אבל אם אין מניחן אלא לפרקים, צריכות בדיקה, וכן שמענו מחכמים וזקנים שיש לבדקן ב' פעמים בכל שבע שנים". עד כאן.

ולפי זה תפילין שלנו שאנו מניחין אותן בכל יום ויום, אינן צריכות בדיקה מן הדין, ורק במזוזה שהיא קבועה בקיר כל הזמן, חייבים לבדקה כל שלוש שנים ומחצה, וכן פסק מרן השלחן ערוך.

אלא שיש מהפוסקים שכתבו, שמכיוון שבזמנינו מצוי שהתפילין נמצאות פסולות מחמת הזיעה שמקלקלת את האותיות, לכן מן הראוי לבדוק אף את התפילין פעמיים בשבע שנים כדין מזוזה.

ועל פי זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבזמנינו שרבו סופרים ומגיהים שאינם מומחים כראוי בדיני תפילין ומזוזות, וכמה פעמים נמצאו פסולים באותיות שלהם לכן ראוי להחמיר ולבדקן בימי אלול, ובמזוזות יש להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין אין חיוב לבדקן אלא פעם אחת בכל שלוש שנים ומחצה. וכן כתב הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף (סימן לט), וכן כתב באריכות בספר הלכה ברורה.

וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף ז"ל צעיר לימים, ישב יחד עם הרה"ג רבי נעים אליהו ז"ל (אחיו של הגר"מ אליהו ז"ל) באחד מבתי הכנסת של עדת הבבלים בירושלים, והיו מקבלים מידי יום ביומו זוגות תפילין לבדיקה, ומצאו רבים מהם פסולים בתכלית. וזיכו את הקהל לדעת מה מצב התפילין שלהם, ולהצילם מביטול המצוה היקרה הזו.

ומן האמור יש להעיר את אזנו של כל מי שבא לקנות תפילין או מזוזות חדשים, שיזהר לקנותן אך ורק מאדם ירא אלקים המפורסם במלאכתו, ושתלמידי חכמים אמיתים סומכים עליו בענינים אלו, מפני שאם אין הסופר ירא ה', בהכרח שיהיו התפילין ומזוזות שלו פסולים לגמרי, שהרי צריך שיכוין לקדש את ה' בכל פעם שכותב את שמו, ואם אין יראת ה' בלבו, בודאי שלא יזהר בכך. ועוד רבו מאד פרטי הדינים בענינים אלו שצריך שיהיה הסופר בקי בהם, והנסיון גדול, מפני שלעתים נאלץ הסופר להפסיד ממון רב בגלל טעות אחת שיכול לתקנה מבלי שאיש ישים לב, ולכן יש להתייעץ בענינים אלו עם תלמיד חכם, בכדי שלא להכשל חלילה באי הנחת תפילין או מזוזות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ידוע לכם מי היה הסופר סת"ם של מרן של התפילין והמזוזות? ד' כסלו תשפ"ב / 8 בנובמבר 2021

בשנים האחרונות, הסופר של התפילין היה הרב הגדול רבי חגי שושן שליט"א, מהעיר ביתר. 

שלום רציתי לשאול אם תפילת ערבית בזמן פלג המנחה זה לכתחילה או בדיעבד .תודה אשמח למקורות י' אלול תש"פ / 30 באוגוסט 2020

רשאי להתפלל ערבית מזמן פלג המנחה, ולכתחילה יכול לעשות כן, כאשר מחשב את זמן פלג המנחה כשעה ורבע קודם צאת הכוכבים. ועיין באריכות בהלכה ברורה סימן רלג סעיף ט. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה