הלכה ליום ראשון י"ד אלול תשפ"ה 7 בספטמבר 2025

בדיקת התפילין של מרן זצ"ל

שאלה: בדיקת תפילין או מזוזות, שיש נוהגים לבדקן בחודש אלול, האם היא חובה מצד הדין, או אינה אלא מנהג חסידות בלבד?

תשובה: זו לשון הרמב"ם, "הכותב תפילין בכתב ידו, או שלקחן מן המומחה, או משאר אדם, ובדקן והחזירן לתוך בתי התפילין, אינו צריך לבדקן פעם אחרת אפילו לאחר כמה שנים, ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה, וכן היה הלל הזקן אומר (בתלמוד ירושלמי עירובין פרק י) תפילין אלו משל אבי אמא הן". כלומר שאפילו הלל הזקן היה מניח את התפילין של סבו, מפני שהן עומדות בחזקת כשרותן.

ובספר אורחות חיים, הביא שיש מחלוקת תנאים אם אין צריך לבדוק התפילין אפילו אחר הרבה שנים, שיש סוברים שחייבים לבדקן כל שנים עשר חודש, דהיינו אחת לשנה, וכתב, "ושמעתי שחכמי צרפת נהגו לבדקן משנה לשנה, ובתשובות הגאונים מצאתי, שהמניחן תמיד (כלומר שמניח תפילין אלו בכל יום) אין צריך לבדקן אפילו לחמישים שנה, מפני שהאוויר שולט בהן תמיד ואינן מתעפשות מבפנים, אבל אם אין מניחן אלא לפרקים, צריכות בדיקה, וכן שמענו מחכמים וזקנים שיש לבדקן ב' פעמים בכל שבע שנים". עד כאן.

ולפי זה תפילין שלנו שאנו מניחין אותן בכל יום ויום, אינן צריכות בדיקה מן הדין, ורק במזוזה שהיא קבועה בקיר כל הזמן, חייבים לבדקה כל שלוש שנים ומחצה, וכן פסק מרן השלחן ערוך.

אלא שיש מהפוסקים שכתבו, שמכיוון שבזמנינו מצוי שהתפילין נמצאות פסולות מחמת הזיעה שמקלקלת את האותיות, לכן מן הראוי לבדוק אף את התפילין פעמיים בשבע שנים כדין מזוזה.

ועל פי זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבזמנינו שרבו סופרים ומגיהים שאינם מומחים כראוי בדיני תפילין ומזוזות, וכמה פעמים נמצאו פסולים באותיות שלהם לכן ראוי להחמיר ולבדקן בימי אלול, ובמזוזות יש להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין אין חיוב לבדקן אלא פעם אחת בכל שלוש שנים ומחצה. וכן כתב הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף (סימן לט), וכן כתב באריכות בספר הלכה ברורה.

וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף ז"ל צעיר לימים, ישב יחד עם הרה"ג רבי נעים אליהו ז"ל (אחיו של הגר"מ אליהו ז"ל) באחד מבתי הכנסת של עדת הבבלים בירושלים, והיו מקבלים מידי יום ביומו זוגות תפילין לבדיקה, ומצאו רבים מהם פסולים בתכלית. וזיכו את הקהל לדעת מה מצב התפילין שלהם, ולהצילם מביטול המצוה היקרה הזו.

ומן האמור יש להעיר את אזנו של כל מי שבא לקנות תפילין או מזוזות חדשים, שיזהר לקנותן אך ורק מאדם ירא אלקים המפורסם במלאכתו, ושתלמידי חכמים אמיתים סומכים עליו בענינים אלו, מפני שאם אין הסופר ירא ה', בהכרח שיהיו התפילין ומזוזות שלו פסולים לגמרי, שהרי צריך שיכוין לקדש את ה' בכל פעם שכותב את שמו, ואם אין יראת ה' בלבו, בודאי שלא יזהר בכך. ועוד רבו מאד פרטי הדינים בענינים אלו שצריך שיהיה הסופר בקי בהם, והנסיון גדול, מפני שלעתים נאלץ הסופר להפסיד ממון רב בגלל טעות אחת שיכול לתקנה מבלי שאיש ישים לב, ולכן יש להתייעץ בענינים אלו עם תלמיד חכם, בכדי שלא להכשל חלילה באי הנחת תפילין או מזוזות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ידוע לכם מי היה הסופר סת"ם של מרן של התפילין והמזוזות? ד' כסלו תשפ"ב / 8 בנובמבר 2021

בשנים האחרונות, הסופר של התפילין היה הרב הגדול רבי חגי שושן שליט"א, מהעיר ביתר. 

שלום רציתי לשאול אם תפילת ערבית בזמן פלג המנחה זה לכתחילה או בדיעבד .תודה אשמח למקורות י' אלול תש"פ / 30 באוגוסט 2020

רשאי להתפלל ערבית מזמן פלג המנחה, ולכתחילה יכול לעשות כן, כאשר מחשב את זמן פלג המנחה כשעה ורבע קודם צאת הכוכבים. ועיין באריכות בהלכה ברורה סימן רלג סעיף ט. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה