הלכה ליום שני ז' כסלו תשפ"ד 20 בנובמבר 2023

חבלי משיח – שלוש סעודות

בימים הללו, שכל העולם רועש וגועש, רבים שואלים, אם חס ושלום יבואו צרות רבות סמוך לימות המשיח, מה יעשה האדם, וינצל מחבלי משיח?

ובגמרא במסכת סנהדין (צח.) אמרו, "מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח"? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. כלומר, אין לך דבר שעומד כתריס בפני הפורענות, יותר מעסק התורה וגמילות חסדים.

ובגמרא במסכת שבת (דף קיח.), "אמר רבי יהושע בן לוי בשם בר קפרא, כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג".

כלומר, ההקפדה על שלוש סעודות בשבת, היא מסוגלת להציל את האדם ממלחמת גוג ומגוג, שתהיה סמוך לביאת המשיח, כשיבואו מלך פרס ואחרים להלחם על ישראל, (כמו שאמרו במדרש ילקוט שמעוני רמז תצט).

והנה, סעודת ליל שבת, וסעודת שחרית של שבת, ברוך ה' מקיימים, אולם עתה נבאר את הדין של סעודה שלישית בשבת, האם אפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית באכילת עוגות או פירות?

דין שלוש סעודות
בגמרא במסכת שבת (קיח:) אמרו, "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת", ולמדנו כן מן הפסוקים, שהרי בזמן שהיו בני ישראל במדבר לא היתה בידם פת לחם ממש, שהרי הפת שלהם היתה "המן" שהיה יורד מן השמים. ועליו אמר להם משה רבינו (שמות פרק טז): אִכְלֻהוּ "הַיּוֹם" כִּי שַׁבָּת "הַיּוֹם" לַה', "הַיּוֹם" לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה". וממה שנאמר בפסוק שלש פעמים "היום", למדו רבותינו שיש לאכול שלש סעודות בשבת. ואת שלשתן יש לקבוע על פת לחם, כמו שכתב הרמב"ם שהזכרנו את דבריו בעבר, שבכל שלשת הסעודות יש לאכול פת לחם.

וכדברי הרמב"ם, שיש חובה לאכול שלש סעודות עם פת לחם, פסקו הסמ"ג, והתוספות (שבת קיז:), שיש חובה לאכול שלש סעודות בשבת עם פת לחם, שהרי רבותינו למדו את דין שלשת הסעודות מהפסוק, ושם מדבר בענין המן, שהיה מאכלם של ישראל במדבר, והוא היה הפת שלהם. וכן פסקו הרא"ש, הריטב"א, הנמוקי יוסף, המאירי ועוד מרבותינו הפוסקים.

דברי רבינו תם
אולם הרב רבי דוד אבודרהם (דף מט ע"ד) כתב, שרבינו תם כתב, שיש הבדל בין דין סעודה שלישית לדין שאר הסעודות, שהרי אין צריך לקדש על היין בסעודה שלישית, והרי היא סיום כל הסעודות, ולכן אפשר להשלימה ולצאת ידי חובת סעודה שלישית גם ב"מיני תרגמא", כלומר, מאכל העשוי מחמשת מיני דגן. והביא ראיה לדבריו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (ח"ב עמוד שמג), שבספר הישר לרבינו תם, הובא מכתב ששלח הרב רבי משה מפונטייזא לרבינו תם, ובו כתב להוכיח מדברי חז"ל שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית אפילו בפירות, והזכיר רבי משה בשאלתו, ששמע שרבינו תם בעצמו מורה לשומעי לקחו שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות. ואמנם כתב לו רבינו תם בתשובה, שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות, והסביר את דבריו היטב.

הדין למעשה
ולמעשה, מרן השלחן ערוך (סימן רצא סעיף ה) כתב: "סעודה שלישית, צריך לעשותה בפת, ויש אומרים שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן, ויש אומרים שיכול לעשותה מדברים שמלפתים בהם את הפת, כגון בשר ודגים, ויש אומרים שאפילו בפירות יכול לעשותה. והדעה הראשונה היא העיקר להלכה, שצריך לעשותה בפת, אלא אם כן הוא שבע ביותר".

וכן יש להורות הלכה למעשה, שלכתחילה יש לעשות סעודה שלישית עם פת לחם. ובפרט בשבתות הקיץ הארוכות, שאין טעם לבטל את אכילת הפת מפני שום טעם שיהיה, שהרי עוברות כמה שעות מסעודת הבוקר. ואדרבא, החכם עיניו בראשו, שלא יאכל יותר מדאי כל היום, כדי שיוכל לקיים את הסעודה השלישית כהלכתה. ורק אם הוא שבע ביותר, וקשה לו לעשות את הסעודה עם פת לחם, יכול לקיימה בכזית עוגה, או בתבשיל של מיני דגן, ואם אינו יכול לאכול עוגה, יאכל בשר או דגים, ואם אינו יכול לאכול דבר מכל אלו, יכול לקיימה במיני פירות. ובזמן הזה, שרבים כאמור מבקשים עצה להנצל מחבלי משיח, יש להזהר יותר, להדר במצוה, ולאכול סעודה שלישית עם פת לחם, וככל האמור.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חובה לקיים סעודה שלישית?
האם נכון הדבר שמי שאינו מקיים סעודה שלישית נחשב כאילו לא קיים את כל סעודות השבת? כ"א אייר תשפ"ב / 22 במאי 2022

חובה לקיים סעודה שלישית, ראי בקישור, אבל אין זה נכון שמי שלא קיים סעודה שלישית, הרי הוא כאילו לא קיים בכלל. 

http://halachayomit.co.il/he/Default.aspx?HalachaID=432

שלום וברכה רציתי לשאול האם אפשר לצאת ידי חובה באכילת שבת לכל הסעודות כולל סעודה רביעית בפירות וירקות למי שחולה וכך הורה לו הרופא לתקופה מסוימת? ז' אדר ב תשפ"ב / 10 במרץ 2022

אם יש בזה צורך רפואי שיצטער מאד אם יאכל פת, אז יקדש וישתה בעצמו רביעית יין, וכן יעשה בסעודה שניה. כדי שיהיה לו קידוש במקום סעודה. ובסעודה שלישית יאכל פירות. 

שלום, בהקשר להלכה היום שאדם יכול לאכול בשר ודגים בדיעבד אם שבע בסעודה שלישית, האם צריך לברך אחר כך ברכת המזון? ב' חשון תשפ"א / 20 באוקטובר 2020

אם לא אכל לחם, יברך אחר כך בורא נפשות. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה