הלכה ליום ראשון י"ג כסלו תשפ"א 29 בנובמבר 2020

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקרים וכדומה). ואם אינו יכול אף בפת הבאה בכסנין, יאכל על כל פנים פירות.

ולענין הנשים אם עליהן להשתדל לאכול סעודה רביעית, הנה בספר תוספת מעשה רב (סי' לט) כתב, שפעם אחת קבלה על עצמה הרבנית אשתו של הגר"א מוילנא להתענות הפסקה (תענית הפסקה היא תענית ממוצאי שבת עד ליל שבת רצוף) ולכן הפסיקה מלאכול אחר סעודה שלישית בשבת, ומיד אחר ששמעה הבדלה מאחרים שכבה לישון. ויוודע הדבר להגר"א ושלח להודיע לה, שבכל ההפסקות שתעשה לא יכופר לה ההפסד של מניעת סעודה רביעית אחת. ואז תיכף ומיד קמה וגם ניצבה ואכלה סעודה רביעית. ומזה מבואר דעת רבינו הגר"א שיש חיוב בסעודה זו גם לנשים. (וכיוצא בזה כתב גם הגאון רבי יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים (ס"י לה) שהנוהגים לעשות תענית הפסקה בשנה מעוברת, אסור להם להפסיק מלאכול תיכף אחר סעודה שלישית של שבת, ולבטל סעודה רביעית.)

וכן העלה בספר פתח הדביר, שאף הנשים צריכות לאכול סעודה רביעית, וזאת על פי מה שכתב בספר מטה משה (ס"י תקיג) "עצם יש באדם ונסכוי שמו, והיא הנקראת לוז, שהיא עיצומו ועיקרו ושרשו של האדם, מעצם השמים, וגם כשימות האדם העצם ההיא אינה נימוחה ולא נפחתת, ואפילו יכניסוה באש אינה נשרפת, והיא נצחית, וממנה יחיה האדם לעת תחית המתים". וכן אמרו חז"ל במדרש (קהלת רבה פי"ב ס"ה) מהיכן אדם מניץ לעתיד לבא? מן הלוז שבשדרה. ואמרו המקובלים שאין העצם נהנית אלא מסעודה רביעית של מוצאי שבת. ולכן גם הנשים צריכות לסעוד סעודה רביעית. ויש עוד טעמים לזה שאי אפשר להאריך בהם.

ולפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שגם הנשים תשתדלנה לקיים מצות סעודה רביעית. והוסיף שמובא בשם הרב הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק, שסגולה לנשים שתלדנה בקלות, שתאכלנה איזה דבר לשם מצות סעודה רביעית, ותאמרנה בפיהן "לשם מצות סעודת מלוה מלכה" ועל ידי זה תלדנה בנקל ובהרוחה בעזרת ה' יתברך. ושמענו כמה מקרים שנראה שהועילה סגולה זו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה