הלכה ליום שלישי י' תמוז תשפ"ד 16 ביולי 2024

פירות וירקות הגדלים בעציצים

על הפירות הגדלים על העצים, מברך "בורא פרי העץ", ועל ירקות הגדלים באדמה, מברך "בורא פרי האדמה".

כמהין ופטריות וגידולי מים
במשנה במסכת ברכות (דף מ:) שנינו, על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך, "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא אמרו, על כמהין ופטריות אומר, "שהכל נהיה בדברו". וטעם הדבר שאין אנו מברכים על פטריות בורא פרי האדמה, לפי שאין עיקר יניקתן של הפטריות מן הקרקע, אלא מן האויר, ולכן אי אפשר לומר עליהן, בורא פרי ה"אדמה", שהרי אינן מפרי האדמה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ח) ורבינו הטור ומרן השלחן ערוך (ריש סימן רד).

וכבר הזכרנו את הנדון הזה בלומדינו הלכות שביעית, והבאנו את פסק מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שעל גידולי מים, כגון נבטים שהם גדלים בתוך כלים על גבי מים עם חומרי דישון בלבד,  יש לברך "שהכל נהיה בדברו". 

גידולי מים ועציצים בשביעית
ומכאן למדנו גם לגבי הלכות שנת השמיטה, שמותר מן הדין להנביט גרעין אבוקדו בתוך צנצנת מים, ואין בדבר איסור משום "זריעה" בשנת השמיטה, מאחר והתורה לא אסרה אלא זריעה בתוך עפר, אבל בתוך מים שאין בהם עפר, מעיקר הדין יש להקל בדבר.

ולגבי "עציץ שאינו נקוב", כלומר, עציץ שאין בקרקעיתו נקבים המחברים אותו אל הקרקע, כתבנו שאין דינו כדין קרקע ממש שיהיה אסור לזרוע בתוכו בשנת השמיטה, ומכל מקום רבותינו גזרו שלא לזרוע אפילו בעציץ שאינו נקוב בשביעית. כמו שביארנו.

עציצים שגדלים בהם פירות וירקות
ומכאן עלינו לדון, לגבי מי שגדלים בעציצים שלו מיני ירקות, או שיש אצלו חביות גדולות ובתוכן שתולים אילנות פרי, האם דין הפירות והירקות הללו שווה לפירות וירקות הגדלים בקרקע, כלומר, שברכתם "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה", או שמא יש לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", כדין גידולי מים, שהרי אין אלה "פירות האדמה" ממש?

ובאמת שהגאון החיי אדם (כלל נא סימן יז) כתב, שאם זרעו חטים בעציץ שאינו נקוב, ועשו מהם פת, אין מברכים על הפת "המוציא לחם מן הארץ", מאחר והעציץ אינו נקרא "ארץ". והביא ראיה לדבריו מהתלמוד ירושלמי. ולפי זה כתב, שנראה לו שאין מברכים על ירקות הגדלים בעציץ שאינו נקוב "בורא פרי האדמה", שאין "אדמה" אלא בדבר המחובר לקרקע, והביא ראיה לדבריו מהגמרא במסכת חולין.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך קצת לדון בדברי החיי אדם, והביא בספרו (על הלכות ברכות עמוד קטז) את לשון הגאון רבי חיים פינטרימולי בכל ספר "פתח הדביר", שהאריך מאד לדון בדברי החיי אדם, ובסיום דבריו כתב כך: "על פת שנאפתה מחטים הגדלים בעציץ שאינו נקוב והוא מונח על הארץ, מברך "המוציא לחם מן הארץ", שגם לחם זה נחשב ללחם שגדל בארץ, ועל פרי האדמה הגדל בו מברך בורא פרי האדמה". (ובפתח הדביר (בסימן רו) מבואר עוד, שהוא הדין באילן הגדל בעציץ שאינו נקוב, שברכתו בורא פרי העץ).

אולם כל זה בעציץ שהוא מונח על גבי הקרקע שיש תחתיה עפר, אבל אם הוא מונח בבית על גבי קרקע מרוצפת, משמע מדברי הגאון בעל פתח הדביר, שאין לברך על הירקות "בורא פרי האדמה", אלא "שהכל נהיה בדברו", כדין גידולי מים. (ולמעשה צריך עיון בזה כשהעציץ אינו על קרקע).

ולסיכום: דבר שגידולו מן הארץ, כגון פירות וירקות, מברכים עליו את ברכתו הראוייה לו, "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה". ודבר הגדל בעציץ (שאינו נקוב) המונח על גבי הקרקע בחצר וכדומה, דינו כדין שאר הפירות והירקות, ומברכים עליו את ברכתו הראויה לו, בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה. גידולי מים, ברכתן שהכל נהיה בדברו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אז מה הדין בעציץ שאינו נקוב שאינו ישיר על גבי קרקע כגון במרפסת בקומה שלישית? ט"ו תמוז תשפ"ד / 21 ביולי 2024

המנהג הוא שמברכים בורא פרי האדמה בכל מקרה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה