הלכה ליום שלישי כ"ה שבט תשס"ז 13 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה מלכה בת איטה, קאילה בת שרה, אליהו חיים בן שפיקא סופיה ויהושוע בן שרה ליפתון

הוקדש על ידי

אבי גילעדי

הכוונות ההכרחיות בתפילת העמידה

בהלכות הקודמות ביארנו שמעיקר הדין אדם שלא כיון בברכת אבות שהיא הברכה הראשונה שבתפילת העמידה לא יצא ידי חובת התפילה, ואף שלמעשה אם לא כיון, וסיים את ברכתו, אינו חוזר ומתפלל, מכל מקום אין ערוך לחשיבות הכוונה בברכה זו כמו שביארנו. וכעת נביא את סדר הכוונה בברכה זו בקיצור ההכרחי, (וביאורי הדברים נכתבו כבר בהלכה הקודמת).

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל.

אלקינו - אלוקים שלנו (אלוקה פירושו בעל הכחות).

ואלקי אבותינו - כפשוטו.

אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלקי יעקב - שכרת ברית עם אברהם יצחק ויעקב.

האל - החזק, שכל הכוחות שלו (כמשמעות המילה אל)

הגדול - שכל הגדולה שלו.

הגיבור - שכל הגבורה שלו.

והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו.

אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות.

גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסדים טובים שאין בהם רע.

קונה הכל - יוצר הכל.

וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו חסדי אבותינו.

ומביא גואל - תמיד מקרב ביאת הגואל.

לבני בניהם - של האבות (ואפילו לדורות הרחוקים מהאבות).

למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.

באהבה - כפשוטו.

מלך - כפשוטו.

עוזר - לאדם להצליח, כפשוטו.

ומושיע - מצרה.

ומגן - שלא תבא צרה.

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל.

מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו מגן עלינו.

ראוי לציין, שמי שלא הורגל לכוין פירוש המילים בתפילה, נראה עליו הדבר כקשה מאד, אבל באמת, מי שירגיל עצמו לכוין בפירושים אלו (אשר ניתן להדפיסם ולהתפלל כאשר הן מונחות לפני המתפלל) מהר מאד יזכור לבדו את כוונת הברכה וילך מחיל אל חיל.

אף על פי שחלק מפירושי הברכה התבארו יותר באריכות בהלכה הקודמת, מ"מ בהלכה זו כתבנו את הכוונות כפי עיקר הדין על פי הוראת מרן הרב שליט"א.

כתב הר"ר אליעזר (מן הראשונים) שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה (בסיום, מהמילה "ברוך") של כל ברכה (בתפילת העמידה) שיש בהן (בחתימות הברכות) מאה ושלש עשרה תיבות (מילים) כמו שיש בתפילת חנה (שמואל א' פ"ב) וגם בתורה מוזכרת המילה "לב" מאה ושלש עשרה פעמים, לרמוז שצריך כוונת הלב בחתימת הברכות.

 

בהלכה הבאה נביא עוד דינים הנלמדים מתפילתה של חנה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה