בהלכות הקודמות ביארנו שהמתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוין בלבו פירוש המילים שמוציא בשפתיו, ואם אינו יכול לכוין בכל תפילת העמידה יכוין לכל הפחות בברכת אבות, שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, והיא הנכבדת מכל הברכות בתפילה וכמו שביארנו. וכעת נבאר את הכוונה הפשוטה בברכת אבות, בתחילה מעט באריכות בכדי להסביר את הדברים. ומכיון שההסברים בביאורי הברכה הם ארוכים קצת, נחלקם לשתי הלכות. ובהלכה הבאה נסדר את כוונות הברכה בלשון קצרה והכרחית כפי שהורה לנו מרן הרב עבדיה יוסף שליט"א.
ברוך אתה - בכל הברכות אי אפשר לפרש "ברוך" שאנחנו מברכים את השם יתברך כפי שאדם מברך את חבירו, שהרי הכל מאת השם יתברך, ואי אפשר שהוא יהיה נאצל מברכותינו, שהרי הוא אינו חסר דבר כדי שיצטרך לנו. אלא פירשו הראשונים "ברוך" שהשם יתברך הוא מקור הברכה. (כדוגמת המילה "כתוב" שפירושה על דבר שהוא בעצמותו כתוב, וכן "עשוק" פירושו אדם שהוא עשוק, וכן כל כיוצא בזה, כן אנו אומרים "ברוך", שפירושו שה' הוא מקור הברכות, וברכה היא לשון ריבוי.)
ה'- בכל הברכות, שם ה' נכתב באותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, ונקרא בפינו בלשון אדנות, וכבר הזכרנו מה שכתב מרן השלחן ערוך, שצריך לכוין בקריאת ה' גם את משמעותו כפי שהוא נכתב וגם את משמעותו כפי שהוא נקרא בפינו, ולפיכך יש לכוין בקריאת שם ה', שהוא אדון הכל (כפי שאנו קוראים את השם בלשון אדנות) היה הווה ויהיה. (כדרך כתיבתו).
אלקינו - לשון אלקות היא מלשון כוחות, דהיינו שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם (כמו שכתב מרן השלחן ערוך) בהנהגתו את העולם. ולכן כשאנו אומרים אלקינו, המובן הוא אלקים שלנו, כלומר תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם שמשגיח עלינו בהשגחה פרטית.
ואלקי אבותינו - ושהשגיח על אבותינו בהשגחה מיוחדת.
אלקי אברהם - שכרת ברית עם אברהם אבינו.
אלקי יצחק - וכרת ברית עם יצחק אבינו.
ואלקי יעקב - וכרת ברית עם יעקב אבינו.
האל - הוא החזק, (שכל הכוחות שלו).
הגדול - שכל הגדולה שלו.
הגיבור - שכל הגבורה שלו.
והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו (שהרי אין ביד שום בריה להיטיב ולהרע זולתו יתברך).
אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות (כלומר שהוא מסובב את כל מהלכי העולם כרצונו).
גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסים שאין בהם תערובת רע ומכוונים אל תכלית טובה. (ופירשו תמיד גומל וכו', לפי שאומרים "גומל" בלשון הווה, כלומר בכל עת, ולא "גמל" בלשון עבר או "יגמול" בלשון עתיד).
וקונה הכל - יוצר הכל (כי קונה הוא מלשון עשיה).
וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו מעשי החסד של אבותינו. ("ובכל יום" משום שאנו אומרים "זוכר" ולא "זכר" או "יזכור").
ומביא גואל - ותמיד מקרב את ביאת הגואל ("ותמיד" משום שאומרים "מביא" ולא "יביא").
לבני בניהם - אפילו לדורות הרחוקים מהאבות.
למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.
באהבה - מפני אהבתו לישראל.
מלך - כפשוטו, שה' הוא מלך על הכל.
עוזר - שמסייע לאדם להצליחו במעשיו.
ומושיע - ומחלצו מתוך צרה.
ומגן - ומגן עליו קודם בא הצרה (כמשמעות מגן.)
ברוך אתה - מקור הברכות אתה.
ה' - אדון הכל היה הווה ויהיה.
מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו ממשיך הגנתו עלינו.
כאמור, בהלכה הבאה יובאו כוונות הברכה בלשון קצרה.
