הלכה ליום ראשון כ"ג שבט תשס"ז 11 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרוני בן רבי יוסף רפול הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

הכוונה בברכת אבות

בהלכות הקודמות ביארנו שהמתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוין בלבו פירוש המילים שמוציא בשפתיו, ואם אינו יכול לכוין בכל תפילת העמידה יכוין לכל הפחות בברכת אבות, שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, והיא הנכבדת מכל הברכות בתפילה וכמו שביארנו. וכעת נבאר את הכוונה הפשוטה בברכת אבות, בתחילה מעט באריכות בכדי להסביר את הדברים. ומכיון שההסברים בביאורי הברכה הם ארוכים קצת, נחלקם לשתי הלכות. ובהלכה הבאה נסדר את כוונות הברכה בלשון קצרה והכרחית כפי שהורה לנו מרן הרב עבדיה יוסף שליט"א.

ברוך אתה - בכל הברכות אי אפשר לפרש "ברוך" שאנחנו מברכים את השם יתברך כפי שאדם מברך את חבירו, שהרי הכל מאת השם יתברך, ואי אפשר שהוא יהיה נאצל מברכותינו, שהרי הוא אינו חסר דבר כדי שיצטרך לנו. אלא פירשו הראשונים "ברוך" שהשם יתברך הוא מקור הברכה. (כדוגמת המילה "כתוב" שפירושה על דבר שהוא בעצמותו כתוב, וכן "עשוק" פירושו אדם שהוא עשוק, וכן כל כיוצא בזה, כן אנו אומרים "ברוך", שפירושו שה' הוא מקור הברכות, וברכה היא לשון ריבוי.)

ה'- בכל הברכות, שם ה' נכתב באותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, ונקרא בפינו בלשון אדנות, וכבר הזכרנו מה שכתב מרן השלחן ערוך, שצריך לכוין בקריאת ה' גם את משמעותו כפי שהוא נכתב וגם את משמעותו כפי שהוא נקרא בפינו, ולפיכך יש לכוין בקריאת שם ה', שהוא אדון הכל (כפי שאנו קוראים את השם בלשון אדנות) היה הווה ויהיה. (כדרך כתיבתו).

אלקינו - לשון אלקות היא מלשון כוחות, דהיינו שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם (כמו שכתב מרן השלחן ערוך) בהנהגתו את העולם. ולכן כשאנו אומרים אלקינו, המובן הוא אלקים שלנו, כלומר תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם שמשגיח עלינו בהשגחה פרטית.

ואלקי אבותינו - ושהשגיח על אבותינו בהשגחה מיוחדת.

אלקי אברהם - שכרת ברית עם אברהם אבינו.

אלקי יצחק - וכרת ברית עם יצחק אבינו.

ואלקי יעקב - וכרת ברית עם יעקב אבינו.

האל - הוא החזק, (שכל הכוחות שלו).

הגדול - שכל הגדולה שלו.

הגיבור - שכל הגבורה שלו.

והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו (שהרי אין ביד שום בריה להיטיב ולהרע זולתו יתברך).

אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות (כלומר שהוא מסובב את כל מהלכי העולם כרצונו).

גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסים שאין בהם תערובת רע ומכוונים אל תכלית טובה. (ופירשו תמיד גומל וכו', לפי שאומרים "גומל" בלשון הווה, כלומר בכל עת, ולא "גמל" בלשון עבר או "יגמול" בלשון עתיד).

וקונה הכל - יוצר הכל (כי קונה הוא מלשון עשיה).

וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו מעשי החסד של אבותינו. ("ובכל יום" משום שאנו אומרים "זוכר" ולא "זכר" או "יזכור").

ומביא גואל - ותמיד מקרב את ביאת הגואל ("ותמיד" משום שאומרים "מביא" ולא "יביא").

לבני בניהם - אפילו לדורות הרחוקים מהאבות.

למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.

באהבה - מפני אהבתו לישראל.

מלך - כפשוטו, שה' הוא מלך על הכל.

עוזר - שמסייע לאדם להצליחו במעשיו.

ומושיע - ומחלצו מתוך צרה.

ומגן - ומגן עליו קודם בא הצרה (כמשמעות מגן.)

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל היה הווה ויהיה.

מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו ממשיך הגנתו עלינו.

 

כאמור, בהלכה הבאה יובאו כוונות הברכה בלשון קצרה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה