הדפס הדפס סופגניות ועוגות מקמח מצה הודעה חשובה לקוראי ההלכה היומית - ברצונינו להביא לידיעת הציבור לצורך הסרת מכשול, כי דעתו של מרן הרב שליט"א בענין תרומת אברים, לא השתנתה כלל מנוסח הפסק שחתם עליו בשנת תשכ"ז, כי אין להתיר השתלת אברים מן המת, (וכל שכן מן המת מוות מוחי), אלא במקרה של פיקוח נפש מיידי, ועל פי הוראת גדולי הדור לכל מקרה לגופו. וכן נמסר לנו מפי הגאון הראשון לציון רבי שלמה משה עמאר שליט"א. וכל מה שנתפרסם בימים אלו בתקשורת כאילו יש שינוי בעמדת הרבנים בנושא זה, אינו נכון כלל. וכמו כן דעת מרן הרב שליט"א, כי אין לחתום על כרטיס תרומת אברים (אדי) בשום אופן. ושומע לנו ישכון בטח. וה' יגדור פרצות עמו ישראל. ישנם פוסקים (הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ועיין משנה ברורה סימן תנ"ח סק"ד) שסוברים, שאסור לשרות מצה שאפויה כבר בתוך מים, משום שהם חוששים שמא נשאר גרגר קמח שלא נאפה, וקמח שלא נאפה שבא במגע עם מים מחמיץ.אך רוב הפוסקים סוברים שמותר לאכול מצה שרויה בפסח לכתחילה, וכן אנו נוקטים בלי שום חשש.ולפיכך נראה שמותר גם לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שעושים ממצות טחונות) עם מים ולעשות ממנו סופגניות ועוגות, שהרי קמח אפוי שוב אינו מחמיץ.אך אחד מגאוני ספרד, רבי חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין" שאנשים יראו עוגות כאלו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויחשבו שמותר לעשות בפסח עוגות מקמח רגיל.אבל "הפרי חדש" (הגאון רבי חזקיה די סילווא תי"ט – תנ"ח) כתב להקל בזה. וכן כתב הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) ב"ערך השולחן" (סימן תס"א סק"ג) לחלוק על "הכנסת הגדולה", משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך באופן כזה, ואנחנו אין לנו לגזור גזירות מדעתינו, וכן כתבו עוד הרבה פוסקים.
ראש השנה – רבי חיים בן עטר לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו...... לקריאת ההלכה
סדר ראש השנה – גימטריא "חטא" נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר...... לקריאת ההלכה
יום אדיר ונורא בימי השנה מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד...... לקריאת ההלכה
שבת שובה מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ...... לקריאת ההלכה
נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב...... לקריאת ההלכה
בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר...... לקריאת ההלכה
מצוות הסוכה סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע), הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב...... לקריאת ההלכה
תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ...... לקריאת ההלכה
