הלכה ליום שלישי י"ג שבט תשפ"ה 11 בפברואר 2025

שאלה: מהי ברכת פלפל ממולא? ומהי ברכת עוגה, שיש בה מעט קמח, אבל עיקרה פירות ואגוזים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין, שהאוכל שני מיני מאכל שברכתם שונה זה מזה, והיה האחד מהם עיקר והשני טפל לו, אינו מברך על כל אחד מהם בפני עצמו, אלא מברך על העיקר ופוטר את הטפל. ולפיכך, אם היה אדם אוכל אורז המעורב עם קטניות, בודאי שהאורז הוא עיקר התבשיל, ולכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", ובכך נפטרים מברכת הקטניות, כיון שהקטניות טפלות לאורז.

עלי גפן או עוף ממולאים באורז
עלי גפן הממולאים אורז, וכן קישואים או פלפלים הממולאים באורז, מכיון שבעיני רוב בני האדם עיקר האכילה היא במילוי, שהוא האורז, לכן יש לברך עליהם כברכת המילוי, שהיא ברכת בורא מיני מזונות, ובברכה זו יפטרו גם עלי הגפן או הירקות מברכתם. אבל מי שבא לאכול עוף ממולא במעט אורז, בדרך כלל כוונתו היא בעיקר על אכילת העוף, שאין האורז אלא נלווה אליו, ולכן יברך על העוף ברכת "שהכל נהיה בדברו", ועל האורז לא יברך כלל, שהרי הוא טפל.

כאשר אחד המינים הוא מין דגן
מה שלמדנו עד עתה, שברכת העיקר פוטרת הטפל, זהו דוקא בכל מיני המאכלים שאינן "מין דגן". כלומר, אם היו שני מינים מעורבים יחד, ואחד מהם היה מין דגן, כגון קמח חיטה או שעורה, מבואר בגמרא במסכת ברכות (לו:), שלעולם מין הדגן נחשב לעיקר, מפני שישנה חשיבות רבה לחמשת מיני דגן שהם עיקר אכילתנו. (וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן רח).

ולפיכך, עוגת פירות, שאופים אותה עם קמח וביצים ופירות מיובשים, אפילו אם יהיו הפירות מרובים מאד הרבה יותר מהקמח, מכל מקום יש לברך על העוגה "בורא מיני מזונות", שהרי מעורב בה מין דגן. וכן ופלים או עלי "גלילית" ממולאים שוקולד, אף אם עיקר כוונת האוכל היא על השוקולד שבין עלי הופל, מכל מקום לא יוכל לברך "שהכל" כדין ברכת השוקולד, הואיל ועלי הופל עשויים ממין דגן, ולכן הם נחשבים לעיקר ופוטרים את הטפל בברכתם.

וכן האוכל "ביסקויט", ומניח בתוכו שוקולד, עליו לברך "בורא מיני מזונות", כי הביסקויט הוא העיקר, והשוקולד טפל. (בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן לג).

ולסיכום: כשמעורבים במאכל שני מינים, לעולם, יש לברך על המין העיקרי, ובכך פוטרים את המין הטפל. ולכן, האוכל עלי גפן או פלפל ממולאים אורז, יברך על האורז, ויפטור את הירק, כי האורז הוא העיקר. אולם אם היה המין הטפל עשוי מ"מין דגן", לעולם מין הדגן הוא העיקרי. ולכן, עוגה שמעורב בה קמח בכדי לתת בה מעט טעם, ומעורבים בה גם ביצים ומיני פירות וכדומה, אף על פי שהקמח מועט מאד, מכל מקום ברכת אותה העוגה היא "בורא מיני מזונות", שהרי הקמח הוא מין דגן והוא העיקר.

ויש בדין זה עוד פרטים שיבוארו בהלכות הבאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לרוב הקמח בא כדי להדביק את העוגה ולא בשביל הטעם. האם עדין צריך לברך מזונות? י"א שבט תשפ"ב / 13 בינואר 2022

אין זה נכון. בעוגת טורט הקמח בא לטעם ממש. רק מעט עוגות, כמו חלק מעוגות הגבינה, שמים בהם מעט מאד קמח, כמו כף או שתי כפות לכל העיסה, ואז אומרים שלא בא לתת טעם.

שלום וברכה כבוד הרב,
פלפל ממולא עם אורז - אם אוכל את הפלפל בנפרד גם כן לא צריך לברך עליו ונפטר בברכת המזונות על האורז? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיברך עליו שהכל נהיה בדברו. 

שלום לרב מזכה הרבים,
האם אחד שנדבק בקורונה ולא מרגיש כלל טעם וריח (ר"ל) כאשר לועס את האוכל, צריך לברך על האוכל? במידה שכן, האם יש שוני בברכה? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

ע' בפסקי תשובות סי' רג אות יג, שכתב בשם האחרונים לברך. ואין שוני בברכה. 

תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א

מה במצב שאני אוכל עם קציצה, האם יש אפשרות לברך קודם על האורז ולאחר מכן על הקציצה, ע"מ להרוויח 2 ברכות? ו' שבט תשע"ט / 12 בינואר 2019

באורז וקציצה, אין עיקר וטפל, ויש לברך על שני המאכלים

מה מברכים על תמר ואגוז כרוכים יחד האם ראוי יותר להפריד בין המינים או אפשר לברך ברכת העץ על שניהם יחד. כי כוונת הברכת צריכה להיות על מין אחר או זה לא חשוב? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

ברכתו בורא פרי העץ ואין צורך להפריד בין המינים. (ובכלל, התמר הוא עיקר והאגוז טפל לו).

מה הברכה הנכונה על סושי? האם האורז עיקר או הדג? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

כששמים מעט דג כדי להטעים את האורז, ברכתו מזונות. ואם הדג מרובה, ברכתו שהכל.

מה יהיה הדין כשהמילוי של עלי הגפן או הפלפל הוא אורז עם בשר טחון? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

בדרך כלל האורז הוא מרובה מאד על הבשר, והוא עיקר.

מה מברכים על עוגת גבינה? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

הדבר תלוי בסוג העוגה, שאם הקמח לא בא לתת טעם, אלא להעמיד את העוגה, ברכתה שהכל. ואם בא לתת טעם, ברכתה מזונות.

האם מברכים על "פסק זמן" מזונות ולא שהכל? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

לגבי "פסק זמן", השאלה היא האם האדם חפץ בטעם הוופל, או שאין לו ענין בוופל אלא בכדי לרכך את השוקולד שלא יהיה עבה מדי. שאם כוונתו גם לטעמו של הוופל, יש לברך בורא מיני מזונות. ובמקום ספק יש לברך שהכל.

בברכה,
הלכה יומית.

מה  ההבדל  בין  וופל  עם  שוקולד  שהקמח  בא  להחזיקו,
ובין  טיגון  שניצל/חצילים  עם  קמח, ששם  מברכים  "שהכל"? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

החילוק בין ופל לשניצל הוא, שבוופל, כל העולם חפץ בטעמו של הבצק בשילוב על השוקולד. ואילו בשניצל, אין כוונה כל כך בטעמן של הפירורים, שכל מטרתם היא לרכך את העוף, וגם התבלינים ששמים בתוכם באים רק להטעים את העוף ולא את הפירורים עצמם. לכן על השניצל הורו רבים מן הפוסקים לברך שהכל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה