תשובה: לפני שניגש לעצם השאלה נדגיש כי כמובן כל הדיון אינו שייך אלא באופן שנעשית החגיגה על פי דרך התורה. לדאוג על שמירת הצניעות במהלך החגיגה, ולמנוע ריקודים מעורבים. וכן נכון שיהיה שם מי שידבר לפני הקהל בדברי תורה כנהוג, ובאופן כזה נחשבת החגיגה לסעודת מצוה שהשם יתברך שמח בה.
ומכיוון שלצערינו רבים נוהגים לערוך חגיגות בר מצוה באופנים שונים הגוררים עמם איסורים רבים, כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שאם היה באפשרותו, היה מבטל לחלוטין את סדר בר המצוה הנהוג במדינתו אמריקא, שכידוע חגיגות אלו אינם גורמות לקרב אף אדם לשמירת תורה ומצוות, ואדרבא בהרבה מקומות באים לידי איסורים רבים כגון חילול שבת ועוד. ובהמשך דבריו כשנשאל הגאון לעניין עריכת חגיגות "בת מצוה" לבנות, כתב שאין כל מצוה בעריכת חגיגות כאלה, ושאין לסעודה זו כל ערך של סעודת מצוה, כי אינה אלא ככל שמחת יום הולדת, שבודאי אין בה טעם לסעודת מצוה.
אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב לחלוק על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין, שאף שבודאי יש להיזהר מאד מכל נדנוד איסור בעריכת חגיגות אלו, מכל מקום באופן שנעשית החגיגה תוך שמירה על ההלכה, יש בכך מצוה, ונחשבת הסעודה לסעודת מצוה, כי דין בת המצוה כדין בר המצוה, שהרי כתב המהרש"ל, שסעודת בר המצוה אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, שנותנים לה' שבח והודיה על שזכה הנער להיות בר מצוה, מחוייב במצוות המביאות אדם לחיי העולם הבא, והביא ראיה לדבריו מן הגמרא, ואם כן הוא הדין לגבי בת שמתחייבת במצוות ביום זה, בודאי יש טעם לעשות באותו יום שמחה וסעודה, ונחשבת הסעודה לסעודת מצוה. וכעין זה כתב רבינו יוסף חיים מבבל, והוסיף שראוי שבאותו יום תלבש הבת בגד חדש ותברך שהחיינו, ותכוון לפטור שמחת כניסתה בעול המצוות.
