הלכה ליום שלישי ב' כסלו תשפ"ה 3 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

שינוי השם

שאלה: האם כשמשנים לאדם שמו מחמת איזה סיבה, מותר לשנות שמו לגמרי, או שיש רק להוסיף על שמו שם נוסף?

תשובה: בפרשת בראשית נאמר "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" ועל פי קבלת רבינו האר"י נלמד מכאן, שכל אדם מקבל חיותו משורש האותיות של שמו, כי לכל אות ואות יש השפעה על האדם.

ולפיכך כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בשם כמה פוסקים, שאין לעקור לגמרי את שמו הראשון של האדם, בין אם משנים שמו לצורך שידוך, כגון ששמו שווה לשם אבי הכלה, שאז רבים נוהגים ליזהר לשנות שם החתן שלא יהיה שווה לשם חמיו (כי על פי צוואת רבינו יהודה החסיד יש בכך סכנה אם שם החתן ושם חמיו שווה), ובין אם משנים שמו כשמתפללים לרפואתו.

וטעם הדבר הוא כפי שנתבאר, שמאחר וחיות האדם באה לו מכח שמו, הרי יש לחוש, שהשם השני שאנו קובעים לאותו אדם, אינו שייך לחיותו של אותו אדם, ולא ימשכו לו חיים משמו החדש, ולכן נוהגים שאין עוקרים את השם הראשון לגמרי אלא מוסיפים עליו, וכגון אם היה שמו "יוסף", מוסיפים לו שם "חיים יוסף" וכדומה.

אולם כאשר מדובר באדם שקבעו לו שם של רשע, כגון "נמרוד" וכדומה, יוכל לשנות שמו לגמרי, ולא להשאיר זכר משמו הקודם. ואדרבה, כך טוב שינהג.

וכך היה מעשה באדם שקראו לו "עומרי", (עומרי, היה מלך רשע שמלך על ישראל, כמו שנאמר במלכים פרק טז, "ויעשה עמרי הרע בעיני ה', וירע מכל אשר לפניו"), ובאנו לפני מרן זצ"ל ושאלנו אם לשנות את שמו, והורה לנו מרן זצ"ל לעשות שינוי השם, ולעקור שמו הקודם. (והוסיף שבנו של ראש הממשלה אריאל שרון, היה שמו עמרי, וכשעמדו וגזרו גזירות על שומרי התורה בארץ ישראל, ועל תושבי גוש קטיף, היה מרן מתפלל לה' יתברך, וכך היה אומר: ע'ד מ'תי ר'שעים י'עלוזו, ראש תיבות "עמרי". והיה מתפלל בבכיות לפני ה' יתברך שיבטל את מחשבותיהם וגזרותיהם, עד שממש ביקש מה' יתברך שיפיל את ראש הממשלה שרון ויבטל מלכותו, מפני שהוא מיצר לתורה. וכך היה).  

וכאן יש לעורר, כי ענין השמות אינו דבר פשוט. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אף על פי שכל הוראותיו כמעט הם על דרך הפשט, ולא היה מרבה להכניס עצמו לענינים סגוליים, מכל מקום בדבר זה הקפיד מאד, שההורים לא יקראו לבניהם ולבנותיהם שמות משונים, או שמות של רשעים וכדומה.

ולא אחת אירע, שבאו הורים לפני מרן זצ"ל, למול את בנם (כי מרן זצ"ל התכבד בסנדקאות), ומרן זצ"ל בירר כיצד עומדים הם לקרוא לבנם, וכאשר שמע, כי בכוונתם להעניק לבנם שם שאינו ראוי, העיר להם על כך, ויעץ להם לתת לו שם אחר. ולעתים היתה הסיבה מאחר ואין השם ראוי על פי התורה. ולעתים היתה הסיבה מאחר והשם עלול לעורר לילד בושה או חוסר נעימות בעתיד.

וכך למשל מעשה באדם אחד, שבשעת המילה, אמר מרן זצ"ל "ויקרא שמו בישראל", ואמר לו אבי הבן, כי ברצונו לקרוא לבנו "חפץ חיים". ומרן זצ"ל העיר לאבי הבן, כי "חפץ חיים" הוא שם של ספר, ואינו שם של אדם. ולכן יעץ לו לקרוא לבנו בשם אחר. וכך עשו.

וכן היה מעשה, שבבוקר אחד הגיע לתפלת שחרית בבית מרן זצ"ל, אב אחד, והודיע לגבאים, כי הוא "אבי הבת", ובשעת העלייה לתורה, ברצונו לקרוא לבתו בשם, וביקש שמרן זצ"ל יאמר את השם החדש.

כשעלה האב לתורה, ביקש לקרוא לבתו בשם של דג בשפה הערבית. אמר לו מרן זצ"ל, כי אין זה שם של בת, השיב לו האב, כי אני מבני תוניס, ומנהגינו לקרוא לילדים על שמות דגים, כסגולה נגד עין רעה. מרן זצ"ל דיבר עמו רכות, עד שכמעט בכח קרא לבתו בשם "שרה".

לאחר התפלה, היה האב כעוס, כי מרן זצ"ל סיבב את הדבר שלא יקראו לבתו כפי שהוא רצה. קראו אליו מרן זצ"ל, ואמר לו, כשתגדל בתך, תאמר לה איך רצית לקרוא לה, ותאמר לה שאני הצלתי אותה, שיהיה לה שם יפה.

וראוי לא להתעסק בענייני שינוי שמות, אם לא בעצת תלמיד חכם אמיתי, ירא אלקים מרבים.

שאלות ותשובות על ההלכה

Si une personne a ajouté un pour cause de maladie et le malade est niftar après 1 mois Est-ce qu’il faut garder son nouveau nom ou il faut revenir au nom ancien ? כ"ב חשון תשפ"ג / 16 בנובמבר 2022

לא. במקרה כזה אין משמעות לשם שהוסיפו. (הרבנית, אשת מרן זצ"ל, הוסיפו לה שם, והמשיכה לחיות כמה חודשים אבל לא הבריאה מחוליה האחרון, ולכן לא התחשבו יותר בשם זה).

כבוד הרב שלום רב, שמי רחל ורב מקובל המליץ לי להוסיף את השם מיכל, מה דעתך על כך? י"ד אב תשפ"א / 23 ביולי 2021

אם הכל בסדר אצלך פחות או יותר, אל תשמעי בקולו. תבורכי מפי עליון,   

שלום רב,
נולד לנו בן לפני כ3 חודשיים בשעה טובה.
שמו שמעון- כשמו של אבא של בעלי.
אני רוצה להוסיף לו שם מחשש כי שם זה יגרום לבני חוסר נעימות בעתיד היות ושם זה אינו נפוץ כל כך בימינו. כ"ו תשרי תשפ"א / 14 באוקטובר 2020

 

הוספת שם אינה דבר פשוט בכלל. ובפרט שהרי את מתכוונת בעיקר להשתמש בשם הזה. מלבד זה, השם שמעון הוא שם מיוחד מאד. כל התנאים שנראו שמעון היו אנשים מיוחדים ונעלים. רבי שמעון בר יוחאי היה מלומד בנסים. רבי שמעון בן זומא ורבי שמעון בן עזאי היו הגדולים ביותר בדורם. שמעון העמסוני היה הדרשן הגדול בדורו. רבי שמעון בן שטח היה איש פלאי בדורו, וכן רבי שמעון בן ננס ועוד.  עצתי לך, שתסירי את המחשבות הללו מדעתך, בדרך כלל כשהילד גדל האמא אוהבת את השם שלו. אין זה שם נדיר בזמנינו, נכון שבחברה המודרנית הוא אינו מצוי, אך עדיין, אני מניח שאתם דתיים, ואצל דתיים יש שם כזה לא מעט. תבורכי מפי עליון, ותזכו לרוות ממנו רוב נחת בשמחה ואושר ושלום וכל טוב,

האם השם "שלום" טוב לבן? כ"ט תמוז תש"פ / 21 ביולי 2020

בודאי שהשם שלום הוא טוב. והרי היו הגאונים רבי שלום משאש, רבי שלום שבדרון, ובדורות הקודמים הרש"ש. ובגמרא בבא בתרא דף י. מוזכר רבי שלום. ובתלמוד ירושלמי מוזכר הרבה פעמים. ויש לנו את הגאון רבי שלום כהן שליט"א. לכן ודאי הוא שם טוב מאד. תזכו לרוות ממנו רוב נחת דקדושה. 

האם יש בעיה במה שיש אנשים ששמם הנפוץ ביותר הוא כינויים, כגון יוסף שקוראים אותו יוסי\יוסלה וכד׳? ומה לגבי כל התנאים\אמוראים שנשמע ששמם לא היה עברי כגון עולא, רבא או רב פפא וכד׳? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

טוב לקרוא לכל אדם מידי פעם בשמו האמיתי. ובימי חז"ל היו יודעים את שרשי השמות, ולכן יכלו לקרוא בשמות חדשים, שהיו יודעים שהם טובים ומתאימים לילד. וכמו שיש במדרש תנחומא בפרשת האזינו, זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע .

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה