הלכה ליום ראשון ט' אדר תשפ"ד 18 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ששון בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

להתלוות לנסיעה עם יולדת בשבת

שאלה: כאשר נאלצים להזמין בשבת אמבולנס לפינוי יולדת לבית החולים, האם מותר לבעלה להתלוות אליה לבית החולים?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קכח:) שנינו, מסעדין ומיילדין את האשה בשבת, ומחללין עליה את השבת. ובגמרא הובאו דברי הברייתא, "תנו רבנן, אם היתה צריכה לנר, חברתה מדליקה לה את הנר", כלומר, אם היולדת מבקשת שידליקו נר, יש להדליק עבורה נר בשבת, משום שהיא בסכנה, ויש לחלל שבת עבורה. ושאלו בגמרא, "פשיטא", כלומר, מה החידוש בדברים הללו, הרי פשוט הדבר שיש לחלל שבת עבור היולדת, כמו ששנינו במשנה? והשיבו בגמרא, שמדובר ביולדת שהיא "סומא", כלומר עיוורת, ואינה רואה כלל בעיניה. ולכן אין לה תועלת במה שידליקו נר. אולם בכל זאת היא מבקשת שידליקו נר, כדי שאם יארע איזה דבר, חברתה תוכל לראות ולעזור לה. ולכן, יש להדליק את הנר, "כדי לישב את דעתה" של היולדת, שתהיה רגועה בשעה שהיא שרוייה בסכנה.

ומכאן למד הגאון בעל החזון איש (באגרותיו ח"א סימן קמא), שיש לזרז את מי שמלוה את היולדת שיסע עמה בשבת. כי בודאי אין דעתה של היולדת מיושבת, והיא עלולה לבוא לידי סכנה מחמת לחצה כשהיא לבדה. ולכן יש ליסוע עמה לבית החולים, ולא לשלחה לבדה. (וכן מטעם זה מותר להזריק ליולדת זריקת "אפידורל" בלידתה, כדי ליישב את דעתה. חזון עובדיה ח"ג עמוד שכב).

ובספר אור לציון חלק שני (עמוד רסב), הביאו בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל, שאם היולדת שותקת, ואינה מבקשת שיתלוו אליה לבית החולים, אסור ליסוע עמה להתלוות אליה. ורק אם היא מבקשת שיתלוו אליה, אז יש לשמוע בקולה, כדי ליישב דעתה.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ט עמוד קסו, ובחזון עובדיה שבת  ח"ג עמוד שכ) כתב לדחות את דברי הגאון רבי בן ציון אבא שאול בזה. משום שיש לחוש שהאשה אינה מבקשת שיתלוו אליה, הוא משום שהיא חוששת לגרום לאחרים איסור במה שיסעו עמה, כי היא אינה יודעת שהדבר מותר כדי להרגיעה.

ולכן, אפילו אם האשה שותקת, יש להתלוות אליה לבית החולים. ורק אם היולדת אומרת בפירוש שאין כל צורך ללוותה, וניכרים הדברים שהיא רגועה ואין לה צורך במלווה, אז שומעים לה, ואין לחלל את השבת כדי ללוותה.

ולסיכום: יולדת שנאלצת ליסוע בשבת ללידתה, יש לבעלה או למי מבני או מבנות משפחתה להתלוות אליה בנסיעתה. ואפילו אם היא שותקת, ואינה מבקשת בפירוש שיתלוו אליה, יש להתלוות אליה.

ומעשה ברבנית מרגלית יוסף עליה השלום, רעייתו של מרן רבינו זצ"ל, שכאשר היתה גרה בפתח תקוה, הגיע זמן לידתו של בנה (הוא הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א), והיה הדבר ביום שבת קודש. וכשהרגישה הרבנית צירי לידה, יצא בעלה מרן הרב זצ"ל לבית השכנים, שלא היו שומרי תורה, וביקש, אם יוכל אבי המשפחה לקחתם לבית החולים במכוניתו. אמר לו השכן, ככה אתם הדתיים, כשמתחשק לכם אתם נוסעים בשבת! שמעה כן הרבנית, אמרה לבעלה, אוכל ללכת מעט מן הדרך ברגל, שלא יאמרו שהרב נוסע בשבת, ואחר כך ניסע ברכב. וכך הלכה עוד ועוד, ואמרה שיכולה ללכת עוד מעט, ואחר כך תסע ברכב, עד שהגיעה לבית החולים ברגליה, וילדה את בנה לחיים טובים ולשלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

ולכאורה, אף שאחרי הגר"ע לא מהרהרים, הרמב"ם פוסק ואחריו השו"ע, שבכה"ג מחללין שבת ע"י גדולי ישראל וחכמיהם, ומדוע ביקש מנהג חילוני? י"א אדר תשפ"ד / 20 בפברואר 2024

זה מה שהיה. לא היו שכנים דתיים.

מחילה, אבל לא הבנתי את הסיפור בסוף ההלכה, הרי מחללים אפילו על ידי גדולי ישראל, ומה בכך אם יראו - שילמדו לצורך פיקוח נפש מחללים בלי שאלות שהשואל הרי זה שופך דמים, והנשאל ... אז יראו וילמדו, לא הבנתי, אודה לכם באם תסבירו לי דבר זה בהקדם. ויהי  רצון שזכותו של מרן זצ״ל תעמוד לנו ולכל ישראל י"ט חשון תשע"ד / 23 באוקטובר 2013

שאלתך נכונה. הכוונה היא, שהרבנית עדיין לא היתה במצב סכנה, ורק היה נראה שהיא נכנסת למצב כזה, והיא דחקה בעצמה שלא להזדקק למכונית עד שלא תהיה ברירה לגמרי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה