הלכה ליום רביעי כ"ד שבט תשפ"ב 26 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יואל בן עליזה

הוקדש על ידי

אלירן בן ז׳אנין

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפרי את החלק הנוזלי הנחשב "משקה", מן החלק המוצק הנחשב "מאכל", אבל כאשר החלק הנוזלי, כלומר, המשקה הנסחט, הופך מיד עם נפילתו לכלי שוב למאכל מוצק, לא שייך בזה איסור סחיטה.

ועתה נדון לגבי סחיטת לימונים בשבת, כי לכאורה לפי מה שלמדנו, היה ראוי לאסור בהחלט סחיטת לימונים בשבת, שהרי הדרך היא לסוחטן במקומות רבים, ואדרבא, עיקר יעודו של הלימון הוא לסחיטה לצורך המיץ שלו, שהרי אין רגילות לאכול לימונים. ואף על פי שלסחוט לימון ביד, על גבי מאכל, בודאי שיש להקל, וכמו שבארנו לדבי סחיטת תפוז, אבל לסחוט לימון לתוך משקה כדי להכין "לימונדא", או לתוך כלי ריק, לכאורה נכון לאסור.

אלא שבאמת כבר בזמנו של מרן הבית יוסף, נהגו במצרים לסחוט לימונים בשבת גם לצורך הכנת משקאות, ומרן הבית יוסף תמה על מנהג זה, שאפילו תלמידי חכמים גדולים נוהגים לסחוט לימונים, ואף אחד לא פקפק בזה. וכתב מרן הבית יוסף להסביר את המנהג, כי באמת לא נאסרה סחיטה, אלא כששותים את מי סחיטת הפרי, בלי תערובת משקה אחרת, כמו מיץ תפוזים ושאר מיצי פירות. אבל מיץ לימון, שאין הדרך לשתות אותו בפני עצמו, אלא רק על ידי תערובת מים וסוכר, (או לצורך תיבול מאכלים), אין איסור לסחוט אותו בשבת. וכן פסקו רבים מן הפוסקים, וכן פסק מרן בשלחן ערוך. אבל כנגדו קמו כמה פוסקים וערערו על דין זה, וכתבו להחמיר בסחיטת לימון בשבת.

לפיכך, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פסק, שאף על פי שבודאי העיקר להלכה שמותר לסחוט לימונים בשבת, אפילו לתוך משקה, ואפילו לתוך כלי ריק כדי להכין ממנו משקה או להשתמש בו לתיבול הסלט בשבת, וכדעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו. אבל מכל מקום, נכון לחוש לכתחילה לדברי המחמירים בזה, משום שאפשר להחמיר בזה בנקל. ולכן כאשר אדם שמכין לימונדא בשבת, ישים קודם בכלי את הסוכר, ויסחט על גביו את הלימון, שאז הלימון נבלע בסוכר, וממילא אין בזה שייכות למלאכת סחיטה, שהרי הסוכר הוא מאכל ואינו משקה, כפי שביארנו, ורק אחר כך ימזוג את המים להכנת הלימונדא. וכתב הגאון רבינו חיים פלאג'י, שאמרו סימן לזה: והנה "סולם" מוצב ארצה, ראשי תיבות, ס'וכר ל'ימון מ'ים. וכל זה על דרך חומרא, אבל מעיקר הדין יש להקל בזה כדעת מרן, אלא שנכון להחמיר בזה במקום שאפשר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

ראיתי שהבאתם שמרן כתב שאסור לסחוט לימון על האצבעות בשבת כדי למנוע את נפילת הגרעינים, איפה כתב זאת? כי ראיתי שיש מתירים בשם בנו ר' יצחק. י"ב אדר תשפ"ג / 5 במרץ 2023

מרן זצ"ל השיב כן בעל פה. והמקור לזה בספר חזון עובדיה לגבי שפיכת המים מקופסאות שימורים בחלק רביעי עמוד רל. תבורכו,  

שלום הרב, כתבתם שלערב בשבת מים עם שומשום אסור מהתורה, מדוע? כ"ג חשון תשפ"ג / 17 בנובמבר 2022

משום איסור לישה בשבת. 

יש בעיה של בורר עם סחיטת לימונים לתיבול סלטים? מותר/ אסור להוציא הגרעינים? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

אין להוציא את הגרעינים מהמיץ, (אף שהוא ברירה בלח), וכן אסור לשים יד כדי שהגרעינים יתקבלו ביד והמיץ ירד למטה.

האם בשבת מותר לסחוט לימון במסחטה ידנית? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

כל מה שדיברנו בענין סחיטת לימון, הכוונה דוקא כשסוחטים ביד, אבל באמצעות מסחטה, אסור לסחוט בשבת בשום מקרה.

לכאורה לפי דברי הבית יוסף שכתבתם יהיה מותר לסחוט זיתים.שכן אין דרך לשתות שמן זית בפני עצמו? כ"ד שבט תשפ"ב / 26 בינואר 2022

זיתים, אסור מן התורה לסחוט בשבת, בלי קשר למה שעושים איתם, מאחר והתורה אמרה בפירוש שהשמן הוא חלב הזיתים. ולכן גם לענין ביכורים, אין להביא מכל מיני הפירות, חוץ מן הזית והגפן. וכן תרומה, אסור לעשות ממנה משקה, מלבד היין והזית. וכמו ששנינו בשלהי מסכת תרומות ועוד.

מדוע אין בסחיטת לימונים צורך שיהיה דוקא לאלתר שהרי לכאורה בורר אוכל מתוך פסולת דדוקא לאלתר שרי וכמ"ש המג"א גבי בוסר לשיטת ר"ת ה' כסלו תשפ"ב / 9 בנובמבר 2021

 

צריך שיהיה לאלתר. 

שלום הרב האם ביום טוב מותר לסחוט לימון על ידי כלי כמובן מיכני כגון לחיצה או לסובב הלימון על כלי על מנת לסוחטו ט"ז תשרי תשפ"ב / 22 בספטמבר 2021

אסור לסחוט לימון בכלי מיוחד ביום טוב. 

מי הם המחמירים שאוסרים? אפשר מקורות בבקשה? ב' שבט תש"פ / 28 בינואר 2020

ראה בחיי אדם כלל יד סימן ד ובספר מר וקציעה סימן שכ ועוד הרבה בדברי הפוסקים שם.

שלום, במידה והלימון קשה ורק עם היד לא ניתן להוציא את המיץ, האם ניתן בשבת או יו"ט לדחוף לתוכו סכין או כף תו"כ הלחיצה כדי להוציא את המיץ ? כ"ז חשון תשע"ט / 5 בנובמבר 2018

מותר, כי אין זה כלי מיוחד לסחיטה.

לגבי ההיתר לסחוט למאכל, האם הוא כולל זיתים וענבים, שהסחיטה בהם אסורה דאורייתא? י"ז אייר תשע"ז / 13 במאי 2017

מותר לסחוט ענבים לתוך אוכל. כמו שפסק מרן בסימן שכ סעיף ד.

האם יש בעיה עם - להכין שמן זית וזעתר, לטבול בו את החלה בשבת? י"ב אייר תשע"ז / 8 במאי 2017

מותר לקחת זעתר טחון ולערב אותו עם השמן בשבת ולטבול בו את החלה. אבל אם יש בתערובת שומשום, נכון להזהר שלא לעשות כן בשבת, משום שעירוב מים עם שומשום בשבת אסור מן התורה, ויש מקום לחוש שהוא הדין לגבי שמן

האם מותר לסחוט לימון בשבת בעזרת כלי סחיטה (מסחטה) ? י"א אייר תשע"ז / 7 במאי 2017

אסור בהחלט

לגבי סחיטת לימון בשבת על היד שכתבתם שמרן זצ"ל אמר שאסור, אפשר לקבל את המקור? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

כך השיב לנו מרן זצ"ל בעל פה. והדברים עולם בקנה אחד עם מה שכתב מרן זצ"ל להקל בשפיכת המים מקופסת שימורים של מלפפונים וכדומה, משום שמה שנשאר בידו, הוא הנברר, ואם כן הוא הדין להיפך, שאם מה שנשאר בידו הם הגרעינים, הרי הגרעינים הם הנבררים, ואסור לעשות כן, שהרי זה ברירת פסולת מתוך אוכל.

האם מותר לסחוט לימון כשהוא בתוך רשת הצמודה אליו או בצמוד לאצבעותיו באופן שהמיץ לבדו יוצא אל הסלט ולאחר מכן לזרוק את הלימון והגרעינים שבידו או ברשת לפח? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אסור לעשות כן בשבת,

האם מותר לסחוט לימון בשבת לתוך הסלט, כאשר כף היד והאצבעות חוצצות, כדי לקלוט את החרצנים ולתת למיץ להשפך מהיד לסלט? י"ח טבת תשע"ז / 16 בינואר 2017

מרן זצ"ל השיב שאסור לעשות כן.

האם מותר לסחוט לימון לסלט בשבת ? ג' חשון תש"ע / 21 באוקטובר 2009

שלום רב!
מותר לסחוט בשבת לימון ביד (לא על ידי כלי) לסלט, ואפילו שלא לתוך סלט מותר לסחוט לימון בשבת, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן שכ, וכמו שנתבאר בהלכה .

בברכה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה