הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"ה 22 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

כלי נשק לנשים

שאלה: האם מותר לנשים לשאת על עצמן כלי נשק לצורך חיוני?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט) "לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה". ומכאן אנו למדים שאסור לאיש ללבוש בגד של אשה, וכמו כן אסור לאשה ללבוש בגד של איש.

ובמסכת נזיר (נט.) שנינו, רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא תצא אשה בכלי זיין (נשק) למלחמה? תלמוד לומר: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה".

וזו לשון הרמב"ם (בפרק יב מהלכות עבודה זרה הלכה י): לא תעדה אשה עדי (תכשיט) האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע, או שתלבש שריון וכיוצא בו. ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין עושים כן אלא הנשים, הכל כמנהג המדינה. ואיש שעדה עדי אשה, ואשה שעדתה עדי איש, חייבים מלקות. ע"כ. וכתב מרן הכסף משנה, שהרמב"ם פסק הלכה כדעת רבי אליעזר בן יעקב, משום שאמרו בגמרא (גיטין סז ע"א) "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". וכן פסקו עוד מרבותינו הראשונים. וכן פסקו להלכה הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן קפב סעיף ה) כלשון הרמב"ם שציטטנו.

אולם מבואר בלשון הרמב"ם ובדברי הפוסקים, שכל דבר שנהגו גם הנשים ללובשו, אף על פי שהוא לבוש של אנשים, אין איסור לנשים ללובשו. וכן להיפך, דבר שנהגו הנשים לעשותו, ולאחר מכן נהגו גם האנשים לעשותו, אין בו איסור כלל.

ודוגמא לדבר, הוא דין הסתכלות במראה. שבדברי רבותינו מבואר, שאסור לאיש להסתכל במראה כדי להתייפות. ובזמנינו גם אנשים נוהגים להסתכל במראה, ולפיכך להלכה אין איסור בזה בזמנינו, כיון שנשתנתה המציאות, ואין זה מנהג של נשים בלבד.

ומעתה בנדון כלי נשק, אף על פי שבדרך כלל כלי נשק עשויים עבור אנשים יותר מעבור נשים, מכל מקום, במקום שיש צורך חיוני בדבר, כגון ביישובי הספר וכדומה, שיש חשש של סכנת נפשות מפחד המרצחים המחבלים ששמו להם למטרה להרוג נפשות ולזרוע הרס וחורבן במדינת ישראל, מותר גם לנשים להתאמן ולישא נשק להגן על עצמן ועל תלמידי בתי הספר שבהשגחתן, מחשש פעולה זדונית של המחבלים, אשר לא ישאו פנים לזקן ונער לא יחונו. שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.

וכבר כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (סימן ר) וזו לשונו: עת לעשות לה' הפרו תורתך, לפיכך אם צרו עכו"ם (גויים) על עיר מישראל, וכן נשים שהולכות בדרך, ויראות פן יפגעו בהן עכו"ם ויאנסו אותן, מותר להן ללכת בבגדי גברים ולחגור עצמן בחרב, כדי שיהיו סבורים העכו"ם שהם גברים. וכן הדין לבחורים שאין להם זקן, שיכולים ללבוש בגדי נשים כדי להנצל מאויבים. וכן פסק בשו"ת תרומת הדשן (סימן קצו).

וכן פסקו להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן נה), והגאון רבי משה פינשטיין ז"ל בשו"ת אגרות משה (ח"ו יו"ד סימן לה). ועוד מגדולי הפוסקים. והביאו סברות נוספות להקל בזה.

ולסיכום: מותר למורות ולגננות שביישובי הספר להתאמן ולאחוז בנשק בעת שמירתן על בתי הספר, ובלבד שיקפידו מאוד על כל כללי הצניעות בעת אימונן, כראוי לבנות ישראל הכשרות, ולא יתייחדו עם גבר זר בשעת האימונים בנשק, על פי מה שמבואר בדברי רבותינו הטור והשלחן ערוך אבן העזר (סימן כב). ותהיה יראת ה' על פניהן. והשם יתברך ישמור צאתן ובואן לעד לעולם.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה, לפי מה שכתבתם, יהיה מותר לאיש לצבוע את שערו, אם הוא מתחיל להלבין, כיוון שהרבה נוהגים כן כיום, האם כך הדין? כ"ה טבת תשע"ג / 7 בינואר 2013

מאחר ויש בדבר נגיעה באיסור תורה, האריך בזה מרן שליט"א, והעלה שרק במקום צורך, כגון בחור רווק, יש להקל לצבוע שערו. ואנו כתבנו את הדברים בקיצור נמרץ, אך אין להקיש לבד לכל דבר וענין, כי הדברים מורכבים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה