הלכה ליום ראשון י"ג תשרי תשפ"ו 5 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינה בת קלרה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה
נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי שלא תכה אותם השמש. (ולא הושיבם ה' בסוכות ממש כמו שאנו עושים).

לכן כשיושב אדם בסוכה, טוב שיכוין, שציונו השם יתברך לישב בסוכה, זכר ליציאת מצרים וזכר לענני כבוד שהקיפם הקדוש ברוך הוא. ומובא במדרש, "וענן ה' עליהם יומם", שבעה עננים היו, ארבע מארבע רוחות העולם (כלומר מצד צפון דרום מזרח ומערב), וענן אחד מלמעלה, ואחד מלמטה, וענן אחד מלפניהם, והיה מנמיך לפניהם ההרים, ומגביה לפניהם הבקעות, והורג את הנחשים והעקרבים, מנקה ומסדר את הדרך לפניהם. לכן נצטווינו לישב בסוכה שבעת ימים.

הטעם שחג הסוכות הוא בתשרי
כתב רבינו הטור, הטעם שנצטוינו לעשות סוכה בחודש תשרי, ולא בזמן יציאתנו ממצרים בחג הפסח, לפי שחודש ניסן הוא בתחילת הקיץ, ואז הדרך היא לעשות סככה לצל, ולא הייתה ניכרת עשיית הסוכה שהיא לפי מצות הבורא יתברך, ולכן ציונו השם יתברך לעשות הסוכות בחודש תשרי, שהוא תחילת החורף, שהוא זמן הקור והגשמים, ודרך כל אדם להיכנס ולשבת בביתו, ואילו אנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה, ובזה יראה לכל שאנו עושים כן בשביל מצות המלך שצוונו עלינו לעשותה.

מתי יש לבנות את הסוכה?
זריזים מקדימים למצוות, לפיכך נכון להזדרז תיכף למחרת יום הכיפורים לעסוק בעשיית הסוכה, ומצוה לעשות הסוכה בעצמו ולא על ידי שליח, ואם אינו יכול לעשות בעצמו, ישתדל על כל פנים להניח בעצמו את הסכך על גבי הסוכה, ואם אינו יכול גם לסכך בעצמו, יעשה הכל על ידי אדם אחר, ויאמר לו "שלוחי אתה לעשות סוכה". ועיקר עשיית הסוכה הוא הנחת הסכך על גבי הדפנות, שבזה באה הסוכה לידי הכשר. ויש במעשה הסוכה כמה פרטי דינים, ונשתדל לבארם בהלכות הבאות.

ההנהגה בסוכה
יש להשתדל שלא לדבר בתוך הסוכה כמעט בדברי חולין, אלא להרבות בתוכה בדברי תורה, ושירות ותשבחות להשם יתברך. כי קדושת הסוכה רבה מאד, וכל המרבה בדברי תורה ויראת שמים בסוכה, ומרבה אהבה ואחווה ושלום ורעות עם בני ביתו, אין לשער גודל מעלתו, אשרי חלקו וגורלו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה