הלכה ליום ראשון ה' אדר תשע"ט 10 בפברואר 2019

ערכאות של גויים

אמרו בברייתא במסכת גיטין (דף פח:) רבי טרפון אומר, כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שדיניהם כדיני ישראל, אסור ללכת להתדיין בפניהם, מפני שכתוב בתורה (שמות כא.) ואלה המשפטים אשר תשים "לפניהם", לפניהם ולא לפני גויים. וביאור הדברים הוא, שיש איסור על פי תורתינו הקדושה להתדיין בפני גויים, ואפילו אם אותם גויים פוסקים דין שהוא נכון גם על פי דיני התורה, מכל מקום יש איסור להתדיין אצלם.

וכתב הרמב"ם (בפכו' מהלכות סנהדרין ה"ז) כל הדן בדייני עכו"ם (דהיינו גויים) ובערכאות שלהם (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן כו.)

והגאון מהרשד"ם בספרו, וכן הגאון מהר"י אדרבי בספרו, כתבו כי יש הסכמה בחרם גמור בכל אלות הברית  (הקללות שהוזכרו בתורה), מכל גאוני ישראל (שבתקופה ההיא לפני כארבע מאות שנה) רבני צפת ורבני קושטא ורבני סאלוניקי, לבל יהין שום אדם מישראל לדון אצל הערכאות של גויים, וכתב הרשב"ץ, שבלי ספק זהו איסור חמור מן התורה, וכדברי רש"י בתחילת פרשת משפטים, שאפילו אם אנו יודעים שבדין מסוים פוסקים הערכאות כדין תורתינו הקדושה, אסור להתדיין לפניהם, שכל המביא דיני ישראל בפני גויים, מחלל את השם, ומיקר שם עבודה זרה של הגויים (שפוסקים על פי חוקיהם, אם מחמת דת כלשהי, ואם מחמת חוקיהם שהומצאו על ידיהם, כמו שמצוי בזמן הזה, שעל ידי כך מראה כאילו משפט הגויים הוא נכון יותר מדיני התורה ח"ו, שהרי הוא עוזב משפט התורה והולך אצל חוקות הגויים) ונאמר "ואויבנו פלילים" שכשאויבינו פלילים, דהיינו שופטים את ישראל, הרי זו עדות לעליונות משפטיהם. ולפיכך אפילו אם הסכימו ביניהם שני בעלי הדין להתדיין בפני ערכאות, אסור ללכת לפניהם, וכל זה אפילו אם דיניהם כדינינו, (שאם אין דיניהם כדין התורה, הדבר פשוט שהדן לפניהם הרי הוא גזלן, שהרי נוטל ממון שלא מגיע לו על פי דין) ופסול לעדות, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, וכדברי הרמב"ם. וכתב הרי"ף בתשובה, שהרוצה להתדיין אצל ערכאות צריך לנדות אותו.

ומכאן נלמד עניין ההתדיינות בערכאות שבעוונות הרבים, הרבה מזלזלים ולא שמים לבם לעניין זה. ובהלכות הבאות אי"ה יבואר דין בתי המשפט במדינת ישראל, וכן מה יעשה אדם שהוא מוכרח להתדיין אצל הערכאות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה