הלכה ליום רביעי ט' סיון תשפ"ב 8 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן דוד ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

כובש כבשים בשבת

שאלה: האם מותר להכין בשבת "כבושים", כלומר, לשים מלפפונים במי מלח או בחומץ וכדומה?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (צז:) אמרו, "כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, כל דבר כבוש, כלומר, מאכל ששהה שיעור זמן מסויים במי מלח או חומץ וכדומה, דינו כמו שנתבשל. ולפיכך, אם כבשו דבר האסור באכילה, יחד עם מאכלים אחרים המותרים באכילה, כל התערובת אסורה באכילה, כדין מאכלים שנתבשלו יחד. משום שבפעולת הכבישה עוברים הטעמים ממאכל אחד למשנהו, וכל התערובת מלאה בטעם איסור.

ומכאן לכאורה, נראה שהוא הדין לענין שבת, שכשם שאסור לבשל בשבת, כמו כן יהיה אסור לכבוש כבשים בשבת.

"כבוש כמבושל" לענין שבת
אולם באמת שלדעת הרמב"ם (פכ"ב ה"י) ועוד מגדולי הפוסקים, לא אמרו רבותינו "כבוש כמבושל", אלא לגבי דיני איסור והיתר, כגון מאכל חלב (גבינה) שנכבש יחד עם בשר, שדינם כדין מאכל חלב ומאכל בשר שנתבשלו יחדיו, שכל התבשיל אסור, אבל לענין מלאכות שבת, אין דין כבישה כדין בישול, שלא אסרה התורה אלא בישול באש וכיוצא בה, והכבישה אינה בכלל זה. (וכן האריך בזה מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, חלק רביעי עמוד תמח).

ומכל מקום לכל הדעות, אסור לכבוש בשבת כבשים, כלומר "לעשות כבושים" בשבת, ואף לסברת האומרים שאין בדבר איסור מן התורה, מכל מקום מדברי חז"ל בודאי שיש איסור בדבר, וכשם שאומרים "כבוש כמבושל" לגבי דיני איסור והיתר, כן הדין לענין מלאכת שבת.

ולפיכך אסור בהחלט לכבוש בשבת מלפפונים, חצילים, זיתים, עגבניות ירוקות וכדומה, משום שכבוש הרי הוא כמבושל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הדין כבוש כמבושל לגבי שבת הוא גם כן שאין בזה בישול אחד בישול ואז יהיה מותר לשים דבר יבש שהוא רק כבוש על הפלטה? כ"ג שבט תשע"ח / 8 בפברואר 2018

מאחר ואיסור כבישת כבשים בשבת הוא איסור מדרבנן, ואילו איסור בישול ממש הוא מן התורה, אם כן יש איסור בבישול אחרי כבישה.

אם אני רוצה להכשיר עלי חסה בשבת ע"י נתינתם במים ומלח. האם זה נחשב ככובש כבשים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אין בזה איסור מצד כובש כבשים, אבל אין זה מכשיר כלל ועיקר את העלים, ואסור לאכול עלי חסה שלא גודלו באופן מיוחד ללא תולעים. וכבר הוכיח מרן זצ"ל שהדבר בלתי אפשרי לנקות עלי חסה מתולעים, אלא אם קונים עלים מגידול מיוחד, כמו של "גוש קטיף".

האם אפשר לתת חילבה בצלחת מרק חם כלי שלישי (מצקת כלי שני) והחילבה הוכנה מאתמול כבוש כמבושל לצורך עונג שבת, או  שחייב להמתין עד שהמרק יהיה פושר? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

אפשר להקל בזה.

האם אין פה עניין שכבוש הוא רק לאחר 24 שעות, ואם הוא עושה זאת בשבת אז הוא לא מגיע לידי כך? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

המבשל בשבת, חייב משום חילול שבת. והמבשל בשבת, היינו שמניח את התבשיל על גבי האש, אף על פי שהתבשיל הולך ומתבשל לאט לאט, מכל מקום חייב. כיון שכך היא מלאכת הבישול. והוא הדין לכובש כבשים, שכיון שכובש את הכבשים, אף על פי שאינם נכבשים מיד, מכל מקום הדבר אסור.

בהלכה האחרונה, התייחסנו לעיניין כבוש כמבושל בשבת. השאלה שלי האם באופן ששמתי את המלח במים שבסיר לפני כניסת השבת ובליל שבת שמתי את הירקות לצורך כבישתם האם דבר זה מותר מן הדין או שבכל אופן הדבר אסור?
  כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

נתינת ירקות בכלי על מנת לכבשם, אסורה בהחלט, אף על פי שהתערובת לתיבול וכבישה הוכנה מערב שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה