הלכה ליום שני ז' תמוז תשפ"ג 26 ביוני 2023

פתיחת ממטרות בערב שבת

שאלה: האם מותר מן הדין לפתוח את ברז המים המשקה את הגינה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמים ימשיכו לזרום גם בשבת עצמה? והאם מותר לסגור את ברז המים המשקה בשבת עצמה?

תשובה: ביארנו אתמול, כי בכלל מלאכת זורע שאסרה התורה ביום השבת, נמצא כל דבר שבכוונתו להצמיח, כגון, זריעה, השקייה, דישון, וכן כל כיוצא בזה, וממילא מובן כי נדון שאלתינו הוא לגבי איסור מלאכת זורע בשבת.

הדלקת נרות והשקייה בערב שבת
והנה הדבר ברור, שלא אסרה התורה, אלא עשיית מלאכה בשבת עצמה, אבל מלאכה הנעשית מערב שבת, אין בה איסור, ועל כן אנו נוהגים מתקנת רבותינו להדליק נרות בערב שבת, כדי שיאירו לנו הנרות בשבת עצמה, ופשוט שאין בזה איסור כלל, היות ואין ההדלקה נעשית ביום השבת עצמו.

וכאן יש להזכיר, כי הקראים הכופרים בתורה שבעל פה, סילפו את פירוש הכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ופירשוהו, שאסור ליהודי שיהיה אור בביתו ביום השבת, כמו שנאמר "רשעים בחושך ידמו". ובימי קדם היתה לקראים השפעה עצומה בקרב המון העם, עד שעמד כנגדם בעוז וגבורה רבינו סעדיה גאון, וחגר כנגדם כלי קרב במלחמת מצוה, להשיב על כל דבריהם, ולהוכיח לעין השמש את חוסר ההגיון שבשיטתם. ושמענו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיתכן ומפני כן זכה רב סעדיה גאון, והסימן בשלחן ערוך שעוסק בהלכות הדלקת נרות שבת, הוא סימן רס"ג, שבא לרמוז על שמו של רב סעדיה גאון, שנקרא בראשי תיבות רס"ג.

ואיך שיהיה, מן האמור אנו למדים גם כן שמותר מן הדין לפתוח את ממטרות המים מערב שבת, על מנת שימשיכו להשקות את הגינה בשבת עצמה, שהרי בשבת עצמה לא נעשה כל איסור. (ואמנם יש מלאכות שאסור לעשותם מערב שבת, וכמו שנבאר בעזרת ה' בהמשך).

סגירת הברז בשבת
כמו כן נראה שיש להקל לסגור את ברז המים ביום השבת עצמו, לפי שאין כל איסור בהפסקת ההשקיה ביום השבת, ועל כן גם בזה יש להקל.

ובאמת שכן כתב גם בספר ציץ אליעזר להגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, אמנם לאחר מכן הביא "הוראה נחוצה" בשם הגאון החזון איש, שאם יש לאדם כמה ברזים שמשקים את הגינה, יש להזהר בשעה שסוגרים את הברזים, שלא יסגרם אחד אחד, אלא יסגור את הברז המרכזי המזרים מים לכל הברזים, ורק אחר כך יסגור את הברזים אחד לאחד, וטעמו בזה הוא, לפי שבשעה שסוגר אדם ברז אחד, הרי הוא מגביר את לחץ המים בשאר הברזים, ונמצא שהוא גורם להשקייה מוגברת בחלק מהגינה ביום השבת, ויש בזה איסור משום השקיה בשבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, דחה הוראה זו מכל וכל, וכתב שאין כל איסור לסגור את הברזים אחד אחד, ואפילו אם יגבר הזרם בשאר הברזים אין בזה איסור. והסביר את דבריו, שהואיל ובשעה שהאדם סוגר את הברזים, הגינה כבר מושקית כל צרכה, אם כן מסתבר שאין לגינה כל תועלת בתוספת מים שיזרמו אליה מחמת הגברת לחץ המים, ואם כן אין בזה איסור השקייה בשבת, שלא אסרה התורה "השקייה", אלא דוקא באופן שמחמת ההשקייה תצמח תועלת לצמחים, אבל אם אדם משקה גינה שכבר הושקתה כל צרכה, אין בזה איסור.

ועל כן גם גינה שירדו עליה גשמים מרובים, באופן שאין כל תועלת בהוספת מים על הצמחים, אין איסור להשקותה עוד ביום השבת. ומרן זצ"ל האריך עוד בזה מכמה טעמים, ועל כן אין צורך לנהוג בחומרא זו, ומעיקר הדין, כל שהושקתה כבר הגינה כל צרכה, מותר לסגור את הברזים המשקים אותה ביום השבת, כדרכו ביום חול, ואין בזה איסור.

ולסיכום: מותר לפתוח את ברזי הממטרות לפני כניסת השבת, בכדי שימשיכו המים להשקות את הגינה בשבת עצמה. ולאחר סיום ההשקייה, מותר לסגור את הממטרות בשבת כדרכו תמיד.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה יש חשש חילול השם בזה, כי עמי הארץ אינם יודעים שמותר לסגור את הברז בשבת וכשיראו את ממטרה פועלת בשבת, יאמרו שכשם שיסגור את הברז בשבת אחר ההשקאה, כך הוא גם פתח את הברז בשבת ושהוא מחלל שבת. ידוע שאסרו חכמים הרבה דברים מפני מראית העין, כמו לתלות בגדים לייבש בחמה בערב שבת, וגם לשכור פועלים נכריים על ידי קבלנות לבנות בשבת וכו', אע"פ שמסתבר מאד לומר שבוודאי כבס את הבגדים לפני שבת וגם שכר את הפועלים בקבלנות. אני יודע שאין לנו אלא גזירות שגזרו רבותינו אע"פ שטעמי הגזירות לא קיימים כל כך היום, ושאין לנו לחדש גזירות, אבל הדברים האלה נראים לי הפוכים... י"ט כסלו תשע"ח / 7 בדצמבר 2017

השאלה יפה. אולם באמת לא שייך לגזור משום מראית העין בכל דבר שנראה לנו שיש לגזור. ובפרט שכולם מבינים שיש הבדל גדול בין פתיחת ממטרות לבין כיבויין. לכן אין לחשוש לזה.

 

נראה לפי זה שמותר גם להפעיל מדיח כלים לפני שבת אף אם ימשיך את פעולתו לאחר כניסת השבת, וכן כל כיוצא בזה. האם נכון? מדוע אין כאן איסור של שביתת בהמתו ביום השבת? י"ז כסלו תשע"ח / 5 בדצמבר 2017

אין לדמות את הנושאים זה לזה, משום שהמדיח מרעיש, ומחמם את המים, ומטעמים נוספים אין להקל. ובספר הליכות שבת האריך הרבה בנדון זה, והעלה במסקנתו שבדרך כלל אין אפשרות להקל בהפעלת מדיח על ידי שעון שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה