הלכה ליום ראשון ט' חשון תשפ"ה 10 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מר אבי

הנרי ישועה בן רפאל פיטון ז''ל

שהיום יום האזכרה, ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף הם שילדיהם ינהגו בהם כבוד, ולא ישליכום חס ושלום אחרי גוום.

נחלקו בגמרא (קידושין לא:) בענין ההוצאות שיש להוציא על אביו ואמו, האם הבנים והבנות חייבים להוציא מכספם הפרטי לצורך כבוד הוריהם, או שהעניין הכספי לא מוטל עליהם. ולמסקנת הגמרא, כל עניני כבוד ההורים צריך להיות מכספי ההורים, ולא מכספי ילדיהם. ולכן, כל זמן שיש להורים כסף משלהם, אין הילדים חייבים להוציא מכספם לצורך הוריהם.

ולדוגמא, אם האב חי לבדו, והגיע לזקנה, והוא נזקק לעזרה על ידי עובד מיוחד וכדומה, ויש לו חסכונות וכספים שונים, אבל הוא אינו מעוניין להוציאם עבור העזרה לה הוא זקוק. אין הילדים מחוייבים להוציא מכספם עבורו, כי באמת שהדבר מוטל עליו.

אבל אם אין להורים די כסף לזון את עצמם, מחוייבים הילדים לזון את הוריהם מכספם, ואם גם לבנים אין די כסף כדי לזון את הוריהם, הרי הם פטורים מלזון ולפרנס את הוריהם. אבל חייבים לכבד את ההורים בגופם, ללכת ולדאוג לצרכיהם בלא להוציא על כך ממון, ואף אם הבן בטל על ידי כך ממלאכתו ומפסיד ממון, מכל מקום חייב לכבד את הוריו בגופו כל מה שהם צריכים, ורק להוציא מכספו ממש, הרי הוא פטור, וכפי שנתבאר.

ויש לציין, שלפעמים גם כאשר יש לאב כסף, על הבנים מוטל לדאוג לו מכספם. ויש לשקול את הדברים היטב, כי לעתים צורך נפשי כל שהוא גורם לאדם זקן בשנים לשמור את כספו, והוא חי בצורה לא ראוייה, ובמקרים כאלה יתכן ויש לדאוג לו מכספי הילדים, שהרי כל ישראל חייבים במצוות הצדקה, וכל שכן כאשר מדובר בהורים, שחובה קדושה לדאוג להם ככל צרכם.

מובא בברייתא (קידושין לא:) "הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר שלחוני בשביל עצמי, מהרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא". כלומר, אם אדם נשלח על ידי אביו לאיזה מקום, והוא מכיר ויודע שאנשי המקום מכבדים את אביו וירצו לחלוק כבוד לאביו, והוא בא לבקש מהם איזה דבר לעצמו ולאביו, ויודע שיעשו רצונו גם מבלי שיזכיר את אביו, אף על פי כן לא יבקש הדבר בשביל עצמו, אלא יאמר: עשו כך וכך בשביל אבי, כדי שיתלה הכבוד באביו, וגם נמצא שאנשי המקום מכבדים את אביו, ועל ידי זה גדל כבוד אביו. והביאו דברי הברייתא להלכה, הטור ומרן השלחן ערוך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה