הלכה ליום שני ה' שבט תשפ"א 18 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סילבי מזל אסתר בת רג'ין חיה שמחה (פיטון)

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

בעלה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים?

תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים.

האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את השבת, שאחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו את שורשי איסור מלאכת אופה בשבת בהלכה מיוחדת. וכאן בנדון שלנו, הפיתה הולכת ונאפית יותר ויותר על גבי הפלאטה, ויש לדון אם יש איסור בדבר.

והאיסור השני שיש לדון בו, הוא מצד איסור "מכה בפטיש" בשבת, כלומר, גמר מלאכה בשבת. וכגון, מי שהקשה בשבת שעווה או זפת שהיו נוזליים, הרי זה מחלל את השבת. ולכאורה יש לומר שהוא הדין לגבי עשיית צנימים בשבת, שבתחילה הפת (הפיתה) היא רכה, ועל ידי החום היא נעשית קשה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה בכמה מקומות. ולגבי איסור אפייה בשבת, כתב, שמאחר וכלל גדול יש בידינו, שאין "בישול אחר בישול בשבת", כלומר, דבר שנתבשל כבר כל צרכו לפני שבת, לא שייך בו שוב איסור בישול ביום השבת. וכן, אין "אפייה אחר אפייה בשבת", ולכן, אם מניח פיתה שכבר נאפתה כראוי לפני שבת, על גבי פלאטה, לא שייך לומר שאופה שוב את הפת, ולפיכך אין לאסור בזה מצד איסור אפייה, אף על פי שניתן לאפות עוד ועוד את הפת, עד שתהפוך לצנימים.

ולגבי מה שכתבנו, שמקשה את הפיתה שהיתה רכה מתחילה, כתב מרן הרב זצ"ל, שלדעתו לא שייך איסור זה כלל וכלל בדברי מאכל, והביא כמה ראיות לדבריו. ולכן כתב שיש להקל גם להשתמש בשבת בשקדי מרק, ולטובלם במרק, אף על פי שעל ידי המרק הם נעשים רכים, מכל מקום לא שייך לאסור מצד "מכה בפטיש", כי איסור זה לא נאמר לגבי אוכלין. והביא שלהלכה כן הסכימו גדולי הדור, מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ואחרים, שמותר להניח בשבת פת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים בשבת.

ולסיכום: פת שנאפתה כל צרכה לפני שבת, מותר להניחה בשבת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב, האם באופן זה יהיה מותר לשים שמן זית וזעתר על הלחם? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

הנכון הוא להכין את התערובת לפני שבת. 

האם מותר לשים על גבי פרוסת הלחם שעל הפלטה, פרוסת גבינה צהובה? ואם כן, האם מותר לשים על גבי פרוסת הגבינה הצהובה ששמתי על הלחם, עוד פרוסת לחם, ועליהם סיר שיילחץ את הכול ויעשה מהכריך טוסט? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

הגאון רבי גולן אלוף שליט"א השיב בעבר, שהגבינה הצהובה היא כבר מבושלת, ולכן מותר לחממה ולהמיסה בשבת. וכן הדין לגבי כל מה ששאלת.

שלום רב
מי שמסופק אים אמר ברכות השחר מה יעשה? ה' שבט תשפ"א / 18 בינואר 2021

 

מי שמסתפק אם בירך ברכות השחר, אינו חוזר ומברך מספק, שהרי ברכות השחר אינן מן התורה, אלא מדברי חכמים בלבד, ובכל ספק שיפול בהן, הולכים להקל, ולא מברכים.

אבל לגבי ברכות התורה, מצאנו מחלוקת אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, שלדעת רב יהודה בגמרא במסכת ברכות (כא.) ברכות התורה מן התורה. ועל כן לכאורה יש לחזור ולברך ברכות התורה במקום ספק. אלא שבגמרא שם הקשו על דברי רב יהודה, ולא נזכר בגמרא שום יישוב לדבריו, ולפיכך אף שיש אומרים שברכות התורה מן התורה, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים ברכות התורה, אין חיובן אלא מדברי חכמים. וכן העיקר להלכה.

ועל כן, המסתפק אם בירך ברכות התורה, אינו חוזר לברך מספק, משום שהעיקר להלכה שברכות התורה דרבנן. אלא שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהנכון לכתחילה, כדי לצאת מכל ספק, להשתדל לשמוע את ברכות התורה מאדם אחר שעדיין לא בירך, ויבקש ממנו שיכוין להוציאו ידי חובת הברכות, ובכך יצא מכל חשש. ואם אינו מוצא מי שיכול להוציאו ידי חובתו, יהרהר את ברכות התורה בלבו, מבלי לבטא את המילים בשפתיו, ודיו בכך. ולהבא יזהר לברך ברכות התורה היקרות בתשומת לב, ולא יבא לידי ספק כזה וכיוצא בזה.

שלום הרב
אני מתפלל בחוץ וממש קר , האם בשבת אני יכול לשים כפפות ?? (אני לא מטלטל אמנם במקום שנמצא ה"בית כנסת" אז זה מקום שיש בו ערוב, וכדי להגיע לשם אני עובר דרך רשות הרבים)
תודה רבהה ההה ה' שבט תשפ"א / 18 בינואר 2021

במקום שאין עירוב, נכון להחמיר שלא לצאת עם כפפות, אלא אם כן הם תפורים לשרוולים. אבל מעיקר הדין יש להקל בזה. (שלחן ערוך סימן שא סעיף לז, כף החיים פלאג'י סימן לא, ועיין ב"ח שבזה"ז אין לנו רשות הרבים מן התורה וכו'). לכן, אם יש לך צורך חיוני בדבר, אפשר להקל, כמו בארצות קרות, אבל במקום שאינו קר כל כך, נכון להחמיר. 

האם מותר לשים ג'חנון על הפלטה בשבת? כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!
ג'חנון שהוא כבר אפוי כל צרכו, מותר להניחו על גבי פלאטה בשבת, כיון שהוא יבש.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

ברצוני לשאול על הפסק, בעניין הכנת צנימים בשבת, מדברי הרמב"ם: 
רמב"ם הלכות שבת פרק ט הלכה ו:
המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכת עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל, וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב, וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל, כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל. 
 
וגם פה זה אותו עניין. כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!

כבר עמדו הפוסקים על דברי הרמב"ם שציינת. ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א כתב, שלא שייך איסור בישול בשינוי "מצב צבירה" של איזה דבר, אלא בדבר כגון מתכת או חול וכדומה, אבל בדברי מאכל, שיש בהם בישול אחר, שהוא הכשרתם לאכילה, לא שייך לאסור משום בישול כאשר הם כבר מבושלים, רק משום שמשנה אותם מדבר רך לדבר קשה. והאריך בנדון זה בכמה מקומות, ובפרט בספרו מאור ישראל על הרמב"ם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה