שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים?
תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים.
האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את השבת, שאחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו את שורשי איסור מלאכת אופה בשבת בהלכה מיוחדת. וכאן בנדון שלנו, הפיתה הולכת ונאפית יותר ויותר על גבי הפלאטה, ויש לדון אם יש איסור בדבר.
והאיסור השני שיש לדון בו, הוא מצד איסור "מכה בפטיש" בשבת, כלומר, גמר מלאכה בשבת. וכגון, מי שהקשה בשבת שעווה או זפת שהיו נוזליים, הרי זה מחלל את השבת. ולכאורה יש לומר שהוא הדין לגבי עשיית צנימים בשבת, שבתחילה הפת (הפיתה) היא רכה, ועל ידי החום היא נעשית קשה.
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה בכמה מקומות. ולגבי איסור אפייה בשבת, כתב, שמאחר וכלל גדול יש בידינו, שאין "בישול אחר בישול בשבת", כלומר, דבר שנתבשל כבר כל צרכו לפני שבת, לא שייך בו שוב איסור בישול ביום השבת. וכן, אין "אפייה אחר אפייה בשבת", ולכן, אם מניח פיתה שכבר נאפתה כראוי לפני שבת, על גבי פלאטה, לא שייך לומר שאופה שוב את הפת, ולפיכך אין לאסור בזה מצד איסור אפייה, אף על פי שניתן לאפות עוד ועוד את הפת, עד שתהפוך לצנימים.
ולגבי מה שכתבנו, שמקשה את הפיתה שהיתה רכה מתחילה, כתב מרן הרב זצ"ל, שלדעתו לא שייך איסור זה כלל וכלל בדברי מאכל, והביא כמה ראיות לדבריו. ולכן כתב שיש להקל גם להשתמש בשבת בשקדי מרק, ולטובלם במרק, אף על פי שעל ידי המרק הם נעשים רכים, מכל מקום לא שייך לאסור מצד "מכה בפטיש", כי איסור זה לא נאמר לגבי אוכלין. והביא שלהלכה כן הסכימו גדולי הדור, מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ואחרים, שמותר להניח בשבת פת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים בשבת.
ולסיכום: פת שנאפתה כל צרכה לפני שבת, מותר להניחה בשבת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים.
