הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ה 12 במאי 2015

שאלה: אני ספרדי, ושאלתי היא, כאשר הוזמנתי לשמחת נשואין או בר מצוה על ידי חברי האשכנזי, שאינו מקפיד על בשר "חלק" דוקא, האם אני רשאי לאכול שם מפני כבוד המשפחה, בלי לחקור האם הבשר חלק או לא?

שאלה: אני ספרדי, ושאלתי היא, כאשר הוזמנתי לשמחת נשואין או בר מצוה על ידי חברי האשכנזי, שאינו מקפיד על בשר "חלק" דוקא, האם אני רשאי לאכול שם מפני כבוד המשפחה, בלי לחקור האם הבשר חלק או לא?

תשובה: בשאלה זו נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בשו"ת יביע אומר חלק חמישי (יורה דעה סימן ג), ולאחר שהאריך להסביר את חומרת הענין, כי חובה מוטלת על הספרדים ובני עדות המזרח להקפיד על אכילת בשר חלק דוקא, כפי שביארנו בהלכה הקודמת, ניגש לדון בשאלה שלפנינו.

ובתחילה, הביא שכבר נשאל בשאלה דומה לזו, הגאון רבי שמואל אבוהב, (בשו"ת דבר שמואל, סימן שכ), אודות ספרדים שהולכים לערי אשכנז, האם יכולים לאכול משחיטתם אף שהם אינם נזהרים בבדיקת הריאה כמנהג הספרדים? והשיב הגאון רבי שמואל אבוהב, שאם יודע האורח שהבשר אינו "חלק", יש לו להמנע מאכילתו, מבלי שירגישו בטעם חומרתו, (שלא ידעו מדוע הוא נמנע מן הבשר, שאין ראוי להחמיר בפניהם ולפגוע בהם). והוסיף הגאון וכתב, שמעשים בכל יום בכמה תמימי דרך ההולכים בתורת ה', שנמנעים ממאכלות שנוהגים בהם איסור, מבלתי להודיע מהי סיבת מניעתם.

אולם כל זה דוקא באופן שידוע  בפירוש שהבשר אינו חלק, כלומר, שאמנם נמצאה סירכה בריאה, ובכל זאת הכשירו את הבהמה לפי מנהג האשכנזים, אבל בסתם בשר כשר, שלא ידוע אם היתה בו סירכה או לא, כתב הגאון רבי שמואל אבוהב, שנראה פשוט שיש להתיר את אכילת הבשר, משום שיתכן והבשר הוא אמנם "חלק", ואפילו שיש ספק שמא אינו "חלק", הרי עדיין יש ספק, שמא הלכה כדעת הפוסקים המתירים לאכול בשר שאינו חלק, כמו שהבאנו בהלכה הקודמת. ולפיכך כתב, שבאופן שלא ידוע אם הבשר הוא חלק או לא, יש להקל ולאכול ממנו בלי חשש. והביא ראיות לדבריו.  

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך בדין זה, והעלה למעשה שיש לסמוך על דברי ה"דבר שמואל", וכל שאין הדבר ידוע אם הבשר הוא "חלק" או שאינו אלא "כשר", מותר לספרדי לאכול ממנו כאשר הוא מוזמן אצל חבירו. ואף על פי שיש להזהר מאד ולאכול בשר "חלק" דוקא, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, מכל מקום, במקום שכבר הוזמן האורח, ובפרט אם מדובר בסעודת מצוה, ולא ידוע אם הבשר הוא חלק או לא, יש לסמוך בזה על שני הספקות כנ"ל, שמא הבשר הוא חלק, ושמא הלכה כדעת הפוסקים המכשירים בשר שאינו חלק.

אולם יש לדעת, כי נכון מאד להזהר לקנות בשר המיוצר תחת השגחה מהודרת, והמחמיר בענינים אלה תבוא עליו ברכת טוב, וה' יתברך יצילהו ממכשול.

שאלות ותשובות על ההלכה

קיבלתי בשר שאינו חלק בהשגחת רבנות האם מותר לי לתת אותו ליהודי אשכנזי שאוכל רבנות או שכיוון שהוא אינו חלק אסור להעביר אותו י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

מותר לתת אותו למי שאוכל אותו, כיון שסוף סוף יש כמה ספקות בדבר. תבורך,  

מה הדין אם הוזמנתי לחתונה שהבשר המוגש שם אינו חלק אך המלצר מציע שהוא יביא לי בשר חלק במיוחד בשבילי.
האם יהיה מותר לי לאכול או שמא צריך לחשוש שזה בושל יחדיו עם בשר שאינו חלק, מה לגבי בישולי גויים? ח' תמוז תשע"ח / 21 ביוני 2018

מעיקר הדין אפשר לאוכל מהבשר במקום שהוזמנת גם אם אין וודאות שהוא חלק. ולגבי בישולי גויים בלאו הכי יש שם השגחה שלא יהיו בישולי גויים. ואם מדובר במקום שאתה עד כדי כך לא סומך עליהם, אין לאכול שם.

בעניין בשר "חלק", הכוננה לבשר בקר, או גם לעוף? כ"ו אייר תשע"ה / 15 במאי 2015

לגבי בשר עוף הדין שונה לגמרי, ואין כל כך חילוקים בזה כמו שיש בבשר בקר. לכן תוכלו להמשיך לקנות עופות מכשרות מהודרת.

הבנתי מההלכה ששחיטת האשכנזים היא בגדר 'כשרה' בלבד, ברצוני להבין 1. האם זה כולל את שחיטת 'העדה החרדית' 2. והאם אין הבדל בין 'העדה החרדית' לבשר כשר בהשגחת הרבנות?
 כמו כן ראיתי כמה פעמים על שחיטות שונות 'כשר אף לשיטת 'הבית יוסף', האם הכוונה להידור בקשר לסירכות?

ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

אין אנו נוהגים להכנס לגופו של ענין לשמות של גופי כשרות.

למעשה, ודאי שיש הבדל בין ההכשר של העדה החרדית לבין השגחה של רבנות רגילה. ואף על פי כן כל ירא שמים נכון שיקנה מהכשר שבלי ספק מחמירים להקפיד על שיטת מרן הבית יוסף. וזו כוונת מערכות הכשרות המציינות "אף לשיטת מרן הבית יוסף".

ובראש כל הכשרויות אנו יודעים נאמנה שבהשגחה שתחת בד"ץ בית יוסף, השחיטה היא מהודרת ביותר ללא כל חשש, כי יש בתוכם אנשים יראי שמים ומומחים שיש בידם לאכוף את עניני הכשרות בכל תוקף, וכבר העידו בפנינו תלמידי חכמים מארגנטינה שהם בדקו ומצאו כי ראשי הצותות של בד"ץ בית יוסף הם מהמובחרים שבראשי הצוותות בארגנטינה, וכל מי שיש לו יד ושם והבנה בעניני כשרות יודע לאל נכון שיש לסמוך עליהם לאכול מבשר שבשחיטת בד"ץ בית יוסף ללא צורך להכנס לחששות מיותרים. וכל זה אנו כותבים ללא כל נגיעה בענין, כי אין לנו קשר לבד"ץ זה או אחר, ורק האמת נר לרגלינו, ושומע לנו ישכון בטח.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

היכן כתב (בדיוק) הרב עובדיה יוסף,שמותר לספרדי לאכול בשר (שאינו יודע האם הוא חלק)  אצל אשכנזי או בסעודת מצוה? ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

תשובתו של מרן שליט"א בנדון זה היא בספר שו"ת יביע אומר חלק ה' יורה דעה סימן ג. עיין שם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה עם בשר עוף/הודו האם יותר פשוט להקל לאכול תחת השגחה רגילה או שגם כן יש להחמיר? ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

בשר עוף או הודו, לא שייך בו ענין הסירכות כמו בבהמה. אבל ישנם בעיות כשרות אחרות בבשר עוף, שבהכשרים המהודרים, אשר עטרה לראשם היא כשרות בד"ץ בית יוסף, מתנהלים הדברים בצורה הטובה ביותר, כגון בדיקת צומת הגידין, והשגחה שיהיו כל השוחטים אנשים יראי שמים, ושלא יהיו מעט שוחטים על גבי הפס שבו מובלים העופות לשחיטה, וכן השגחה על כך שלא תהינה טרפויות בעופות מחמת זריקות וכיוצא בזה. ועל כן נכון הוא לקנות עופות מהשגחה מהודרת בלבד. אם כי בודאי שאין הדבר חמור כמו בבשר בהמה, שאז לדעת מרן הבית יוסף מדובר בחששות רציניים יותר של טרפיות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

היכן פורסם פסקו של הגר"ע יוסף זצ"ל בענין זה של אכילה אצל ספרדי?
ועוד, שבזמנם אכן לא היה ידוע, אבל כיום רוב השחיטות שאינם מהדרין כלל אינם מקפידים ולהיפך מעיבירם אליהם משחיטות מהדרין את אלו שאינם חלקים, וא"כ כיצד ניתן לסמוך? ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

תשובתו של מרן זצ"ל בענין זה היא לו בשו"ת יביע אומר חלק ה יורה דעה סימן ג.
למיטב ידיעתנו אף בזמנינו לא מעבירים את הבשר שאינו גלאט לכשרויות אחרות, אלא הכל מעורב יחד.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה