הלכה ליום רביעי כ"א שבט תשפ"ד 31 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מור אבינו וסבנו היקר

אדי אדמונד בן גלדיס ז"ל

ששלשום היה יום פקדתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שבועה בבית דין

שאלה: מתי אדם צריך להשבע לחבירו, והאם יש איסור במה שנוהגים רבים מהמון העם לומר לחבריהם "נשבע לך", על דברים של מה בכך?

תשובה: הנה עיקר שבועת התורה שנצטוינו בה, היא שישבע אדם לחבירו בבית דין במקרים מסויימים.

מודה במקצת
ולמשל שני אנשים, תובע ונתבע, שהתובע אומר שהנתבע חייב לו אלף שקלים, והנתבע אומר שאינו חייב אלף, אלא חמש מאות שקלים, הרי זה הנתבע, נקרא "מודה במקצת", שאין הוא טוען שכל הטענה היא שקר, אלא אומר, מקצתה אמת ומקצתה שקר, ובמקרה כזה אמרה התורה שישבע בפני בית הדין שאינו חייב אלא חמש מאות שקלים, ויפטר משאר התביעה שכנגדו. וזוהי שבועת "מודה במקצת" שלמדוה רבותינו במסכת שבועות בפרק שבועת הדיינים. ויש עוד שבועות, מקצתן מן התורה, ומקצתן מדברי המשנה, ומקצתן מתקנת רבותינו חכמי הש"ס והבאים אחריהם.

איך משביעים?
מי שהתחייב שבועה בבית דין, היו משביעין אותו בהשם יתברך. כלומר, כך היה אומר: "הרי אני נשבע בהשם אלהי ישראל", או היה אומר, "הריני נשבע במי ששמו רחום", או במי ששמו חנון, שאין אני חייב לחבירי אלא חמש מאות זוז. ואז היה משלם חמש מאות זוז ונפטר משאר הטענה.

ומובן השבועה בפשוטו הוא, שאומר שכמו שהשם יתברך הוא אמת, כמו כן הדבר הזה שאני טוען עליו הוא אמת. וממילא אם הוא משקר, הרי הוא מחלל את השם הגדול והנורא, ועונו גדול מנשוא.

האיומים בשבועה
בשעה שנשבע, נותנים לו ספר תורה בידו, בכדי לאיים אליו, והיו נוהגים שמכניסים לבית הדין מיטה של מתים (היא האלונקה שלוקחים בה את המתים לקבורה), והיו מכבים את הנרות ומחשיכים את אולם בית הדין, ועושים עוד כיוצא בזה מפעולות המביאות את האדם לידי פחד והכנעה, שלא יכשל בעון שבועת שקר.

והיו אומרים לו: תדע! שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא בסיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"! וכל העבירות שבתורה, לא נפרעים אלא מהחוטא לבדו, ואילו כאן, בעוון שבועת שקר, נפרעים ממנו וממשפחתו! ולא זו בלבד, אלא שנפרעים ממנו ומכל העולם כולו! ועוד, שעל כל העבירות שבתורה, אם יש לו זכות, הזכות תולה לו, שאינו נענש מיד, אלא ממתינים לו מן השמים אולי יחזור בתשובה, מה שאין כן בעוון שבועות, שנפרעים ממנו לאלתר (מיד)! ועוד אומרים לחבירו שגורם לו להשבע, שיזהר שלא יגרום לחבירו להשבע, שכן כל המביא את חבירו לידי שבועה, גורם לו הדבר שהוא יורד מנכסיו ונעשה עני. ועוד האריכו בדברי הגמרא (שבועות לט.) והמפרשים בענינים אלה, מהו חומר איסור השבועה, ומדוע נענשים גם אנשים אחרים שלכאורה אינם שייכים לענין, כגון משפחתו ושאר בני האדם.

"קניא דרבא"
וכאשר משביעים אותו אומרים לו, דע לך, שלא על דעתך אנו משביעים אותך, אלא על דעת המקום ועל דעת בית דין. כלומר, היו אומרים לו, שאפילו אם לפי דעתו מה שהוא נשבע הוא אמת, מכל מקום צריך שתהיה השבועה אמת על פי דעת בית דין. ומסבירה הגמרא (שבועות כט.) הטעם שתיקנו כן, משום מעשה שהיה "בקניא דרבא" (בנדרים כה:), שבבית הדין של רבא, הגיעו שני אנשים, ואחד מהם טען על חבירו שהוא חייב לו סך מסויים, וחבירו הכחיש את דבריו, וחייבו רבא להשבע על דבריו. מה עשה?, הלך לביתו וחזר משם עם מקל שרגילים להשען עליו, נגש להשבע בבית הדין, אמר לו לחבירו התובע, שיחזיק לרגע את המקל בכדי שיוכל להחזיק בידו את הספר תורה ולהשבע, לקח התובע את המקל, והנתבע עמד ונשבע בשם ה' שדבריו הם אמתיים. חבירו התובע כעס מאד בראותו שחבירו נשבע לשקר, והשליך את המקל ארצה מידיו, נשבר המקל וראו שהוא כולו מלא מטבעות. דהיינו, שאותו שנשבע, נשבע אמת, כי באמת נשבע שהחזיר לחבירו את הסך שלוה ממנו, אבל על דעת בית דין נשבע שקר, כי הם אינם מבינים את כוונתו השקרית. ולכן תיקנו שישבע על דעת בית הדין, שאז לא יועילו לו כל תחבולותיו.

שבועה בשם ה' בזמנינו
וכתב רש"י, שבדורות האחרונים ביטלו את ענין השבועה בשם ה', לפי שעונשה גדול מאד, ולכן נהגו להשביע את האדם בדרך עקיפה, שאומרים לו הרי פלוני ארור וכו' אם הוא חייב לחבירו יותר מכפי שהוא מודה, והוא עונה, אמן. ואז, אף על פי שיש כאן חומר שבועה, מכל מקום אין הדבר חמור כל כך כמו שבועה בשם ה' ממש. והביא דבריו מרן השלחן ערוך בחושן משפט (סימן פז) בשם יש אומרים.

ובהלכה הבאה נשיב על השאלה, האם יש חומרה של שבועה, במה שנוהגים רבים מהמון העם לומר "נשבע לך" בכדי לאמת את דבריהם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה