אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה.
ימי החנוכה
ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התשפ"ה), יחול יום כ"ה בכסליו ביום חמישי בשבוע הבא. ובמוצאי יום רביעי (שהוא ליל חמישי), נדליק בעזרת ה' נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום רביעי שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.
משמעות ניסי החנוכה עד ימינו
בימי החנוכה ישנם כמה דינים ומנהגים שנהגו בהם עם ישראל, כדי להודות לה' יתברך, ולעשות זכר לנסים שעשה ה' לאבותינו, בימי בית המקדש השני.
בימים ההם, היה מצבם הרוחני והגשמי של עם ישראל קשה מאד, כי היו הגויים מציקים לעם ישראל, ובפרט מלכות יוון הרשעה שגזרה גזירות קשות על בני עמינו שהיו אז בארץ ישראל כדי שימנעו מלקיים את מצוות התורה. גם מתוך עם ישראל קמו יהודים רבים ונעשו "חופשיים" מן התורה והמצוות, והחלו לחלל שבת, ולהתנהג כגויים בכל דבר. והיה צר מאד לישראל מפני אויביהם.
עד שעורר ה' את רוחם של בני חשמונאי, שהיו מעטים, והם הנהיגו את ישראל על פי דת תורתינו הקדושה, ולמרות שהם היו מעטים מאד, נתן הקדוש ברוך הוא את אויביהם היוונים בידם, וניצחום. וזכו לחדש את בית המקדש, ולהחזיר את עבודת הקרבנות בטהרה. וזכו לנס "פך השמן", שדלק להם שמונה ימים בדרך נס. וזכו להעמיד את התורה בישראל, כי אלמלא נצחו בית חשמונאי, היתה התורה עלולה חס ושלום להשתכח מעם ישראל, ורק בזכות נס חנוכה ומלכות בית חשמונאי זכינו שנשתמרה התורה בעם ישראל לדורות. לכן אנו שמחים ומודים לה' יתברך ומציינים באופן מיוחד את הנסים שנעשו באותם הימים.
מנהגי ימי החנוכה
מצות ומנהגי ימי החנוכה, יש בהם פרטים רבים, ואלו עיקריהם:
- מצות הדלקת נרות חנוכה.
- הזכרת "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון.
- אמירת ה"הלל" אחרי תפלת שחרית.
- קריאה בתורה בפרשת הנשיאים.
- ימי החנוכה אסורים בהספד ובתענית.
- נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בשעת הדלקת הנרות.
- עריכת סעודות מצוה שמשמיעים בהם דברי תורה ויראת ה' טהורה.
- נוהגים להרבות במאכלי גבינה או במאכלים מתוקים מטוגנים בשמן.
הדלקת נרות חנוכה
מצות הדלקת נרות חנוכה, היא מצוה יקרה וחשובה מאד. וצריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, שפירוש הדברים הוא, לעשות את מצות הדלקת הנרות בהידור רב ובדרך חיבוב.
כמה נרות יש להדליק?
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים. ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש").
מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.
