הלכה ליום ראשון כ"ח שבט תשפ"ו 15 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו מורינו

יעקב בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה, ולהבדיל ברכה והצלחה לכל עמ"י ובכללם אישתו הי"ו וכל מישפחתו הי"ו שנדע רק בשורות טובות וישועות בע"ה

הוקדש על ידי

משפחתו

אריזות כדורים בשבת

שאלה: האם מותר לפתוח בשבת אריזת גלולות?

תשובה: גלולות המצויות בזמנינו, רגילים בבתי החרושת לעוטפן בנייר פלסטיק מצדן האחד, ואילו מצדן השני הן סגורות באמצעות נייר אלומיניום שכתוב עליו שם התרופה. וכשרוצים להוציא את הגלולה, יש לקרוע את נייר האלומיניום העוטף אותה.

והנה אחת המלאכות האסורות בשבת (שנשנו במשנה במסכת שבת פרק שביעי), היא מלאכת "מוחק". ומאחר ושם התרופה רשום על נייר האלומיניום, נמצא שמי שקורע את הנייר, גורם לכך שלא ניתן לקרוא את מה שהיה רשום עליו. ויש כאן חשש של איסור "מחיקה" בשבת. לכן עלינו לדון, האם מותר לקרוע בשבת את הנייר העוטף את הגלולה, או לא.

והנה באמת, איסור מחיקת כתב בשבת, הוא איסור מן התורה, אבל אין זה אלא כאשר המחיקה היא מחיקה על מנת לכתוב, כגון אדם המוחק כתב שבמחברת, שהמחיקה מאפשרת לכתוב שוב על הנייר, אבל כאשר אין המחיקה באה בכדי לכתוב, אין האיסור במחיקה זו אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), שגזרו אף על מחיקה כזו שתהיה אסורה ביום השבת.

ומחיקת הכתב שמאחורי אריזת הגלולות, בודאי אינה נחשבת למחיקה על מנת לכתוב. ומעתה מבואר שאין הנדון בשאלתנו, אלא לגבי איסור מחיקה שהוא מדרבנן, אבל מצד איסור מחיקה ממש שהיא מן התורה, אין כאן חשש כלל.

ומעתה יש לנו לדון בזה מצד מה שכתב מרן רבינו זצ"ל בכמה מקומות בספריו, שכל איסור מלאכה (האסורה מדרבנן) שנעשית בשבת, כאשר אין האדם מתכוין לאותה המלאכה (ובלשון הפוסקים: "לא מתכוין"), וגם לא איכפת לו בתוצאה שיוצאת ממנה ("לא איכפת ליה"), אין איסור בעשיית אותה המלאכה.

ודוגמא לדבר, אדם שהולך על גבי שלג בשבת, אף על פי שהוא מרסק את השלג בהליכתו, מאחר ואין איסור בריסוק השלג (ברגליו) אלא מדרבנן, מותר ללכת עליו בשבת. שהרי ההליכה גורמת לאיסור דרבנן, "דלא ניחא ליה", ו"דלא איכפת ליה", והדבר מותר בשבת. (חזון עובדיה שבת חלק ד עמוד קעא).

וכן לענין קריעת אריזת הכדורים, מכיון שהאדם הקורע את אריזת הכדורים אינו מתכוין במלאכתו למחיקת האותיות, וגם לא איכפת לו ממחיקתם כלל וכלל, נראה שיש להקל בקריעת אריזת הכדורים בכדי שיוכל להשתמש בהן בשבת.

וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בספר שמירת שבת כהלכתה (עמ' תקיט), והוסיף, שאף לפי דברי האחרונים שהחמירו בנדון קרוב לנדון זה, מכל מקום במקום חולי, שהגלולות הן לרפואה, העיקר שיש להקל בזה.

ומכל מקום, המחמיר לקרוע את אריזת הכדורים מערב שבת ולהכין לו כמה כדורים שיצטרך לשבת, תבא עליו הברכה. ובפרט כאשר הכדורים אינם עשויים לצורך חולה, שאז יש מקום יותר להחמיר בזה.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין לקרוע אריזת כדורים, אף על פי שעל ידי קריעת האריזה נמחק הכתב שעל גביה. והמחמיר לקרוע את האריזה מערב שבת, תבא עליו ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה