הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ו 5 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

תפילת התשלומין ודין נשים בתפלה זו

בהלכות קודמות, ביארנו באופן כללי את עיקר הדין של תפילת התשלומין, שמי ששכח ולא התפלל תפילה אחת, עליו לחזור ולהשלים את אותה התפילה, מיד בסיום התפילה הבאה שמתפלל. וכגון, אם שכח להתפלל שחרית, הרי שבסיום תפילת מנחה יעמוד שוב להתפלל תפילת העמידה כתשלומין לתפילת שחרית שלא התפלל.

ויש להוסיף, שדין תפלת התשלומין, אינו דוקא באופן ששכח לגמרי להתפלל תפלה אחת. אלא גם באופן ששכח להזכיר איזה דבר בתפלה, באופן שמחייב לחזור על התפלה.

ולמשל, מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת שחרית של ראש חודש, הרי עליו לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר ששכח להזכיר "יעלה ויבא", רק לאחר שכבר עבר זמנה של תפלת שחרית, הרי אדם זה אינו יכול לחזור ולהתפלל שחרית, והדין הוא, שעליו להשלים את תפלת שחרית לאחר תפלת מנחה, בתור "תפלת תשלומין".

ולכן, אם שכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת שחרית, הרי עליו להתפלל פעמיים מנחה. והוא הדין אם שכח לשאול בתפילתו טל ומטר בימות החורף, או שהזכיר טל ומטר בימות הקיץ, ולא נזכר בטעותו אלא אחר שעבר זמן אותה תפילה, שחייב להשלים אחר כך תפילתו כדין מי שטעה ולא התפלל בכלל.

ועתה עלינו לדון לגבי חיוב נשים בתפילה זו. שהרי ביארנו כבר, כי מעיקר הדין למנהג הספרדים אין הנשים חייבות להתפלל שלוש תפילות בכל יום, אלא תפילה אחת בלבד.

וביארנו גם, שאשה שרגילה תמיד להתפלל תפילת שחרית, ושכחה להתפלל שחרית, ולא נזכרה אלא כאשר עבר זמן תפילת שחרית, הרי עליה להתפלל פעמיים "תפילת מנחה", משום שעליה להשלים את תפילת שחרית, ואי אפשר להשלים כעת את תפילת שחרית, אלא אם תתפלל גם מנחה.

וברור לפי זה, שאם אשה זו רגילה להתפלל בכל יום תפילת שחרית, ושכחה להזכיר יעלה ויבא בתפילת שחרית, ולא נזכרה בכך עד שעבר זמן התפילה, הרי שחובה עליה להשלים תפילתה לאחר תפילת המנחה. נמצא שהיא חייבת עתה להתפלל מנחה, ולהשלים אחריה בתפילה נוספת את תפילת שחרית.

אך עדיין יש מקום לדון, במקרה שהאשה נפטרה כבר מחובת התפילה באותו יום, וכגון שהתפללה שחרית כדת וכדין, והזכירה יעלה ויבא, אולם החמירה על עצמה, והוסיפה להתפלל גם מנחה, ובמנחה שכחה להזכיר יעלה ויבא ולא נזכרה בכך עד שעבר זמן התפילה. כיצד עליה לנהוג, האם עליה לחזור ולהתפלל ערבית, ולהשלים אחר כך את תפילת המנחה, או שאינה חייבת בכך?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שגם אשה זו צריכה לחזור ולהתפלל שוב כתקנת חז"ל, משום שדין האשה בתפילה כדין האיש לכל ענין. ואף אם התפללה שחרית, וכבר יצאה ידי חובת תפילה אחת בכל יום, ואחר כך התפללה מנחה וטעתה במנחה ולא הזכירה יעלה ויבא או ששכחה לשאול טל ומטר, ונזכרה בסיום תפילתה, צריכה לחזור ולהתפלל שוב תפילת מנחה, כיון שקבלה עליה חיוב תפילת מנחה, אף שהיתה פטורה ממנה מלכתחילה.

וכן אם נזכרה ששכחה להזכיר יעלה ויבא או שאלת טל ומטר אחר שכבר עבר זמן אותה התפילה, חייבת האשה להתפלל את התפילה שאחר כך, וחייבת לחזור גם להתפלל תפילת תשלומין כנגד אותה התפילה ששכחה להזכיר בה יעלה ויבא או שאלת טל ומטר, וכגון שהתפללה שחרית, ושכחה להזכיר יעלה ויבא, ונזכרה אחר חצות היום, חייבת להתפלל מנחה כדין האיש, ואחר תפילת מנחה תחזור להתפלל תשלומין של שחרית.

ולסיכום: אדם שטעה ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבא" בראש חודש, או שאמר "ותן טל ומטר לברכה" בימות הקיץ, וכיוצא בזה, הדין הוא שחייב לחזור ולהתפלל שנית. ואם לא נזכר בטעותו עד שעבר זמן אותה התפילה, עליו להתפלל תשלומין כנגד אותה התפילה. וכגון, אם שכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת שחרית, ועבר זמנה. יתפלל מנחה, ואחר תפילת המנחה יחזור להתפלל שוב בתורת תשלומין לתפילת שחרית שלא התפלל כראוי. ואין שום חילוק בין אנשים לנשים לגבי דין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין אם שכח לציין "יעלה ויבוא" בתפילת מנחה? הרי לפי הדין הוא חייב להתפלל תפילת תשלומין לאחר שמתפלל תפילת ערבית. אבל בתפילת ערבית כבר לא ראש חודש ולכן לא צריך להגיד יעלה ויבוא. יוצא שהוא חייב להתפלל תפילת ערבית בגלל סיבה מסויימת (יעלה ויבוא) שכבר לא קיימת כשמתפלל תפילת תשלומין, לא? י"ח טבת תשפ"ו / 7 בינואר 2026

זו שאלה שדנים בה הפוסקים. ולמעשה אנו נוקטים, שמאחר וכאשר לא אמר יעלה ויבוא, הרי זה כאילו לא התפלל בכלל, ממילא עליו להשלים תפילה. ובמוצאי ראש חודש, אף על פי שלא אומרים יעלה ויבוא, רהי כעת זו תפילה מתוקנת, ולכן עליו לעשות תשלומין, אף על פי שבתשלומין לא מזכיר יעלה ויבוא. וכן הדין לגבי תפילות שבת, שמי שלא התפלל מנחה בשבת, מתפלל ערבית שתים. וכן כל כיוצא בזה.

מה הדין באשה שנהגת להתפלל מנחה קבוע, ושכחה, האם משלימה בערבית או בשחרית? י"ז טבת תשפ"ו / 6 בינואר 2026

עליה להשלים בתפילת ערבית.

אם מישהו שכח יעלה ויבוא בתפילת מנחה של ראש חודש, אז הוא משלים בערבית - אבל אז כבר לא ראש חודש. אז הוא מתפלל ערבית רגילה בלי יעלה ויבוא, ואחר כך עמידה של תשלומין - אבל גם ללא יעלה ויבוא? או שהוא מתפלל לפי הנוסח שהיה צריך להתפלל במנחה ומוסיף יעלה ויבוא? י"א סיון תשע"ט / 14 ביוני 2019

מאחר ושכח לומר יעלה ויבוא, הרי זה כמו שלא התפלל בכלל. וכשמשלים את התפלה בלילה לאחר צאת ראש חודש, מתפלל פעמיים, ואינו מזכיר יעלה ויבוא. 

אם אדם שכח להתפלל מנחה של ראש חודש' האם בתפילת התשלומין שלו בערבית , האם עליו להגיד  "יעלה ויבוא " ?
למרות שבערבית אין מזכירין כבר יעלה ויבוא מפני שחלף ראש חודש. כ' סיון תש"ע / 2 ביוני 2010

שלום רב!

אדם ששכח לומר יעלה ובא בראש חודש בתפילת מנחה, וכבר יצא ראש חודש, מתפלל ערבית שתיים ואינו מזכיר יעלה ויבא כלל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין אם קבלה על עצמה מנחה ושככה יעלה ויבא ונזכרה לאחר שעבר זמן מנחה דהיינו בלילה? י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

עליה להתפלל ערבית שתיים, ולא להזכיר יעלה ויבא בשום תפילה, שכבר אין זה ראש חודש.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה