הלכה ליום חמישי ט"ז אב תשפ"ו 30 ביולי 2026

קבלת שבת של רוב הציבור

שאלה: אני גרה בארצות הברית, בעיר שבה נוהגים כמעט בכל בתי הכנסת, להתפלל בשבתות (בשעון קיץ) ערבית מוקדמת ("פלג המנחה"). שאלתי היא, האם לאחר שבעלי הולך לבית הכנסת, כאשר אני מסדרת את השולחן לסעודת שבת, מותר לי להדליק ולכבות את האור, שהרי יש עוד זמן רב עד שקיעת החמה?

תשובה: השאלה במקומה, אולם תחילה עלינו לבאר את שורשה:

מי שקיבל עליו שבת
מבואר בפוסקים ובשלחן ערוך (סימן רסג סעיף יא והלאה), שמי שקיבל עליו את קדושת השבת, ולמשל אדם שאמר בבית הכנסת "מזמור שיר ליום השבת", שבזה כולם מקבלים עליהם את קדושת השבת, אסור לו להמשיך ולעשות מלאכות האסורות בשבת.

ואפילו אם לא קיבל עליו שבת בפירוש, אלא רק התפלל תפילת ערבית של שבת בשעה מוקדמת, כבר אסור לו לעשות מלאכות האסורות בשבת. ואפילו אם יאמר בפירוש שאינו רוצה לקבל שבת, בכל זאת, אם התפלל תפילת ערבית של ליל שבת, הרי שקדושת השבת חלה עליו, ואסור לו לעשות שום מלאכה.

קיבלו שבת בבית הכנסת
לא רק לאדם שקיבל עליו את השבת אסור לעשות מלאכות, אלא אפילו אדם שלא קיבל בפירוש את השבת, אולם רוב הקהל בעירו, קיבלו עליהם את השבת, הרי מיעוט הקהל נמשכים בעל כרחם אחרי הרוב, וכאילו כולם קבלו עליהם בפירוש את השבת. ולכן פסק מרן בשלחן ערוך בזו הלשון:

"אם רוב הקהל קבלו עליהם את השבת, המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם". כלומר, כאשר רוב בני העיר היהודים, קיבלו עליהם "שבת", גם לשאר בני העיר אסור להמשיך לעשות מלאכות, ולכן אסור להם ליסוע ברכב או להדליק את האור וכדומה.

אזהרת האחרונים
לאור האמור, הזהיר הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ט סימן נו), שיש להזהר כשנוסעים בימות הקיץ לנפוש בעיירות קטנות, ויש שם רק מנין אחד, ומקבלים שבת בזמן מוקדם, שכיון שרוב הציבור מתפללים באותו מנין, הרי קיבלו רוב הציבור שבאותו מקום את השבת, והמיעוט נגררים אחריהם לקבל שבת, אפילו אם הם בבתיהם.

הדין למעשה
לפיכך, גם מקום שבו הציבור, ברוב בתי הכנסת, קיבלו כבר את השבת, שאר הציבור נגררים אחריהם, ועליהם לנהוג כאילו גם הם קיבלו עליהם שבת, ואסור להם לעשות מלאכה, ליסוע ברכב או לכבות ולהדליק את האור וכיוצא בזה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה