הלכה ליום שני י"ז אדר תשפ"ה 17 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ג׳יודי שאנדל בת שמחה (ז״ל)

Que Hachem Bénisse son mari et ses enfants et accorde la joie la santé la réussite à leurs
Enfants
בברכה !
!Et à leur mariage cacher et béni de Hachem ytbarakh’

הוקדש על ידי

יחזקאל ציון

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד.

מהות החימוץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ".

וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, וכן אסור ליהודי להחזיק ברשותו חמץ בימות הפסח.

קטניות
אורז וכל מיני הקטניות, ובכלל זה אפונים, חומוס, שעועית, סויה, עדשים וכדומה, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא בחמשת מיני דגן, חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. וקטניות אינן מיני דגן, אלא מיני ירק.

אולם הדבר פשוט שמאחר ומצויים לעתים שיתערבו מיני דגן בקטניות, לכן יש להזהר לברור היטב את האורז וכיוצא בו, לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שמגדלים ומייצרים בהם את האורז, שמייצרים בקרבתו גם מיני דגן, וכן בבתי האריזה של האורז, אורזים גם כן שאר מיני דגן, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל. ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים בסביבתם של הבודקים.

מנהג האשכנזים וכמה מקהלות הספרדים
מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח. וכך נימנו וגזרו גדולי רבותינו שבאשכנז, לאסור באיסור גמור כל אכילת קטניות בפסח. אולם ברוב ארצות הספרדים לא נתקבל איסור זה כלל ועיקר. ואין לספרדי להחמיר על עצמו בדבר זה מכמה טעמים.

אמנם ישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח. ובפרט נפוץ הדבר בקרב המערבים, יוצאי מרוקו ושאר מדינות צפון אפריקה. אולם אף הם אינם מחמירים בדרך כלל, אלא באורז, אבל בשאר קטניות נוהגים היתר. ויש שנהגו לאסור אכילת חומוס גם כן.

שנת תשפ"ה
השנה יהיה עלינו לבאר ענין הלכתי נוסף שמתעורר, והוא משום שהשנה, יחול ערב פסח ביום שבת. כלומר, ליל הסדר יחול במוצאי שבת. וזהו דבר שאירע כמה פעמים בשנים האחרונות, ויארע שוב בעוד כעשרים שנה, בשנת התת"ה, ויש הרבה דינים שנוגעים לשנה כזו, והדברים יבוארו אם ירצה ה' בעתם ובזמנם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לחומרי מרוקו שנהגו איסור בקיטניות יש אותו דין כמו לאשכנזים? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

כבר כתבנו בענין זה בהלכה יומית. שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אין לקבלה שקבלו עליהם בני מרוקו את אותה החומרא שיש על בני אשכנז. ועל כל פנים על ידי התרת נדרים יוכלו לאכול קטניות.

בלשון המשנה כמדומני מופיע "כוסמין" ולא כוסמת? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

דבריך נכונים, חזק וברוך, וצריך לומר כוסמין. ובדברי הפוסקים לפעמים נכתב כוסמת, כמו שכתב הרע"ב בתחילת מסכת פאה. אבל כיום מבדילים ביניהם, וצריך לומר כוסמין.

ומה עם פסק הרב חיים פאלאג׳י בנוגע לקטניות (ירוקות מותר וכל השאר אסור)? מדוע הוא אינו מופיע בהלכה? הרי הספרדים יוצאי אזמיר שבטורקיה נוהגים לפיו. י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

תוקף המנהג שנהגו בכמה מקומות בארצות הספרדים שלא לאכול כמה מיני קטניות, אינו באותו תוקף כמו מנהג האשכנזים בזה, כי האשכנזים ממש גזרו בדבר איסור, ואילו הספרדים, רק מננעו מדברים מסויימים שהיה שייך בהם חשש, ונהגו כן לפי שעה, ולא גזרו כן לדורות. לכן לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הספרדים ובני עדות המזרח, אחר שעלו ארצה, רשאים לנהוג היתר בקטניות כמנהג הספרדים בארץ ישראל. ואנו לא יכולים להביא דברי כל הפוסקים, אלא את שורת הדין להלכה ולמעשה.

האם צריך לברור את האורז לפני הפסח? י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

יש לברור את האורז לפני פסח, שלא יהיה בו חשש חמץ

האם כשאני מבררת את האורז לפסח ומוצאת על האורז קליפה חומה,האם זה חמץ? או רק החשש שיהיה מיני דגן מעורבים באורז? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

רק החשש שמא מעורבים בו מיני דגן. קליפת האורז אינה חמץ

אני בעל תשובה ממוצא חלבי (סוריה) וסבתי שתחיה תמיד מספרת שהם ואבותיהם נהגו לא לאכול חומוס , לטענתה כיוון ששמו דומה לחמץ, האם אני חייב להחזיק במנהג זה? או שאני רשאי כבעל תשובה לבחור לי את ההנהגות ? (עפ״י פסקי מרן הרב עובדיה) כ' אדר תשע"ג / 2 במרץ 2013

אתה רשאי לנהוג כמנהג שאר הספרדים, ולאכול חומוס בפסח. אולם, אם עד עתה נהגת שלא לאכול חומוס, אז הדין הוא, שאם חשבת שהוא חיוב עליך מן הדין, אתה רשאי להפסיק את המנהג ולא לחוש לו. ואם ידעת שאין זה חיוב מן הדין, ורק נהגת כן בתורת מנהג טוב, ונהגת כן שלוש פעמים, עליך לעשות התרת נדרים על מה שנהגת עד עתה.

מה לגבי שימורי קטניות? האם גם אותם צריך לברור לפני הפסח או שניתן להסתפק בכשרות של פסח? 
במהלך השנה אני נוהגת לקנות קטניות בואקום על מנת להימנע מביררת הקטניות מה'
האם ישנה חברה שניתן לסמוך עליה לעניין פסח? 
  ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

כל דבר שיש עליו כשרות רצינית לפסח, וכתוב עליו שאין צורך לבוררו קודם הפסח, אין חיוב לבוררו. ואם אין כשרות לפסח, נכון מאד להחמיר ולבוררו, אפילו אם הוא שמור בואקום, מכיון שהואקום נועד לשמור על טריות המוצר ולהצילו מן התולעים, ולא מן החמץ.

לפי הרב עובדיה בארץ ישראל, גם אשכנזים צריכים לנהוג לפי מרן רבינו יוסף קארו שיטתו ידועה, לא? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

אין זה נוגע להוראות מרן הקדוש. איסור קטניות, הוא בסך הכל מנהג שנהגו בו כמה עדות. וגם היום, אם איזו עדה תקבל עליה ברשות חכמי ישראל איזה איסור, כמו שקיבלו עליהם בכמה ארצות שלא לאכול כמה מיני מאכלים מחשש תולעים וכיוצא בזה, הרי המנהג בתוקף, ואסור לשנות ממנו, הם וזרעם אחריהם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מפי רב כי מר"ן רבנו עובדיה יוסף התיר לאשכנזי לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות בפסח, בהסתמך על העובדה כי בא"י הולכים לפי "שולחן ערוך", האם נכון הדבר לעשות בהנחה כי אותו יהודי אשכנזי איננו בא מבית דתי ? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כיון שהאשכנזי בא מבית לא דתי, ולא קבל עליו את מנהגי האשכנזים, רשאי לקבל עליו את מנהגי הספרדים אף בלא התרת נדרים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם לפי מרן הרב עובדיה , גם אשכנזי יכול לנהוג לנהוג לפי מרן ולעשות התרת נדרים? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

אשכנזי אינו יכול לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות, כיון שקיבלו עליהם את החומרא באיסור אכילת קטניות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה