הלכה ליום חמישי י"ט אלול תשפ"ב 15 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן יששכר ומרגלית עוזרי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו ומשפחתו

פרטי דינים בענין הפרוזבול – מנהג חסידים ואנשי מעשה

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי מצות שמיטת כספים, שכל חוב שיש לאדם על חבירו בתורת הלוואה, ועברה על אותו החוב שנת השמיטה, מיד בסיום שנת השמטה פוקע אותו החוב, ולא יוכל עוד המלווה לתבוע את חובו מהלווה. וביארנו  מהי תקנת "פרוזבול", שיוכל כל אדם לחתום על טופס פרוזבול, המביא לכך שלא ישמטו החובות שחייבים לו אחרים בסיום שנת השמיטה.

אין הפרוזבול מועיל אלא לחובות שנעשו לפני עשיית הפרוזבול, שאת אותם החובות מסר המלווה לבית הדין, ועל כן אין הם נפקעים בסיום שנת השמיטה, וכמו שביארנו, אבל החובות שנעשו לאחר מכן, צריכים פרוזבול אחר כדי שלא תשמטם שביעית. ומטעם זה נהגו שלא לעשות פרוזבול עד חודש אלול של שנת השמיטה, כדי שהחובות שיווצרו במשך כל השנה יכנסו בתוך הפרוזבול ולא ישמטו בשביעית. ומכל מקום חובות נוספים שנעשו בסיום השנה אחר כתיבת הפרוזבול, צריכים פרוזבול חדש בכדי שלא יפקעו.

נהגו רבים, חסידים ואנשי מעשה ונשים צדקניות, שבסיום שנת השמיטה, אחר שכבר כתבו פרוזבול, מלווים עוד איזה סכום קטן לאדם אחר, האיש לרעהו והאשה לרעותה, כדי לקיים באותה ההלואה את מצות שמיטת כספים, ולאחר שנת השמיטה, כשיבא הלווה להחזיר את החוב, יאמר לו המלוה "משמט אני", שכן נאמר בתורה, וזה "דבר" השמיטה, שיש להשמיט את החוב בדיבור, ואז אם ירצה חבירו להחזיר בכל זאת את החוב, יאמר לו, "אף על פי כן רצוני שתקבל", ויתן לו סכום ההלואה בתורת מתנה. ואמרו רבותינו, כי מי שאינו מחזיר חובות שנשמטו לו בשנת השמיטה, אין רוח חכמים נוחה הימנו. (שיש בזה על כל פנים מדת כפיות טובה, שאינו מחזיר לחבירו את החוב שנתחייב לו).

הואיל ולא נוכל להאריך הרבה בפרטי מצוה זו, אנו משתדלים לענות לשאלות בעניני שמיטת כספים, כמו גם לשאלות אחרות שהם הלכה למעשה, באופן פרטי, דרך "יצירת קשר" ב"הלכה יומית", או דרך  האפליקציה "אינסטרב".

להורדת פרוזבול שנעשה לפני בית דין חשוב, ולפי הוראות מרן זצ"ל, לחץ כאן.
(
קרדיט בהכנת הפרוזבול לאדריאל כהנענו מגריט נק, ניו יורק.)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עושים בטופס שצרפתם? ממלאים ושולחים לאן שהוא? כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

ממלאים ושומרים עד לאחר ראש השנה. כמובן, יש להחתים שני עדים כשרים, שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה.

שאלה בעניין פרוזבול.

האם יש חובה או מצווה בחתימה על שטר פרוזבול?

יש כיום מגבית לנדיבי ארץ שבה מלווים כסף לקרן מתוך כוונה שלא לקבל חזרה את ההלוואה והם מעבירים את הכספים שהלוו להם לעניים ובמידה ואעשה פרוזבול אני בעצם משאיר את החוב, דבר שאני לא רוצה. כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

אין חובה. זהו דבר שצריך לעשות, למי שיש לו הלוואות, ולרוב האנשים היום יש כסף בבנק, בפקדון עובר ושוב וכדומה, ולכן כדאי מאד לעשות פרוזבול, שלא יצוצו בעיות לאחר השמיטה.

התקשיתי בהבנת מנהג החסידים. נכון שהמלווה מקיים מצות לא תהיה לו כנושה אבל לעומתו עובר הלווה על איסור לווה רשע ולא ישלם. כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

הלווה לא עובר שום איסור, כיון שהוא מצדו מוכן לשלם, אלא שהמלווה לא ביקש את החוב, ולאחר השמיטה החוב נשמט, וממילא אין בזה לווה רשע ולא ישלם. רק שמהיות טוב לאחר מכן אומר המלווה משמט אני, והלווה יאמר לו, אף על פי כן רצוני שתקבלם במתנה.

שלום,
הבנתי שעקרונית נכון לכל אחד שיש לו חשבון בבנק [לאו דוקא השקעות\פנסיה?!] לעשות פרוזבול מאחר והבנק משתמש בכספו בשוטף...
האם לכאורה בעצם מרגע עשיית הפרוזבול, ועד לשנה החדשה נוצרת שוב "הלוואה" לבנק, ואז בשנה החדשה עלינו לשמט את זה [מאחר ולא נבוא בטענות לבנק על כספנו שנעשה בו שימוש על ידם]?
והאם כך מקיימים המצווה גם כן...
תודה, שנה טובה ובשורות טובות בע"ה כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

אם סכום הפקדון יגדל, אז באמת על אותו הסכום אין פרוזבול. אבל בדרך כלל אין שינוי בסכום הפקדון עד הראשון לחודש הלועזי. תבורכו, כתיבה וחתימה טובה,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה