הלכה ליום שישי י"ג ניסן תשפ"ה 11 באפריל 2025

ושאלה אשה משכנתה

נאמר בתורה, שקודם יציאת בני ישראל ממצרים, נצטוו לשאול משכניהם הגויים כלי כסף וכלי זהב ושאר דברים יקרי ערך, בכדי שבצאת בני ישראל ממצרים, יצאו ברכוש גדול, כהבטחת ה' יתברך. וכמו שנאמר "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות". ויש לשאול, איך באמת לקחו בני ישראל משכניהם כלי כסף וכלי זהב, כאילו בכוונתם להחזירם לאחר השימוש, בה בעת שלא היה בדעתם, אלא ליטול את הכלים לעצמם לצמיתות?

ואף שבזמנו של אלכסנדר מוקדון תבעו המצריים את כספם מאת בני ישראל, ואמרו "תנו לנו כסף וזהב שנטלתם", והוצרך להשיב להם גביהה בן פסיסא, שכלי הכסף היו מקצת שכרינו על כל עבודתינו במשך למעלה ממאתיים שנה, כמו שאמרו בגמרא במסכת סנהדרין (צ:). מכל מקום עדיין קשה הדבר, מדוע הוצרכו להוציא דבר שקר מפיהם, שהם נוטלים את הכלים בתורת שאלה, ולא בתורת תשלום.

עוד הוסיף להקשות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כיצד שיקרו בני ישראל, כאשר אמרו לפרעה שאין בכוונתם לצאת אלא ל"דרך שלשת ימים", ולאחר מכן הם יחזרו למצריים, והלא ידעו ישראל שבכוונת ה' יתברך להוציאם לעולם לארץ ישראל, ושלא יחזרו לראות את מצרים עוד, ואם כן איזה היתר היה להם בדבר לשקר בדברים אלו את אנשי מצרים הרעים?

ותשובה לזה, הביא מרן זצ"ל, בשם הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל (בספרו בן איש חיל, ח"א דף לז ע"ג), על פי משל, לאדם אחד שעבר על החוק, וגזר עליו המלך גזר דין מות, אך דרכם היתה, שקודם שיוציאו את הנידון למות, יביאוהו לפני המלך בכדי שיוכל לבקש מאת המלך כל מה שירצה, על פי חוק.

והנה, כאשר הביאוהו אצל המלך, שאל אותו המלך, מה תבקש שאעשה לך קודם גזר הדין? לקח הנידון למות צלוחית אחת מזכוכית, מלאה יין, שהיתה מונחת על שלחנו של המלך, ואמר למלך, רצוני, לשתות את כל היין הזה, בהיותי יושב על גג ארמון המלך, וצופה אל הנוף הנפלא הנשקף ממנו. אולם אני מתיירא, פן אפחד מאד מהממונים עלי מטעם המלך, שחרבותיהם שלופות בידיהם, ולא אוכל לשתות את היין הזה בשלוה, לכן אבקש מהמלך, שישבע לי שלא יהרגוני עד שאשתה את כל היין הזה שבצלוחית בנחת. וישבע לו המלך כאשר ביקש מאתו, ויצו המלך להעלותו על גג הארמון והצלוחית בידו, לשתות את היין שבתוכה בהשקט ובטח, וכן עשו.

העלוהו לגג הארמון, והנה הוא עולה במדרגות הגג, עשה עצמו כאילו נכשל, ויפול ארצה, ותפול הצלוחית לארץ ותשבר, וישפך היין כולו. ויחזירוהו אצל המלך לראות מה יאמר עתה מאחר והיין נשפך, ורצו להביא לו בקבוק אחר של יין. אולם הנידון אמר, הביאו לי את היין שהיה בצלוחית ואשתהו. ויאמר למלך, אדוני המלך, עתה אני רואה שצריך אתה לפטור אותי מכל גזירה, מאחר שנשבעת שלא יהרגו אותי עד שאשתה את כל היין שבצלוחית, וכעת היין אינו קיים, ואיך תקיים את שבועתך? ויתן לו המלך כתב חנינה, ויפטרהו לשלום.

הנמשל, כי ראה ה' יתברך, הצופה והמביט עד סוף כל הדורות, שלא יחזרו עוד ישראל למצרים להשתעבד, כי אחר יציאתם ממצרים, ירדוף אחריהם פרעה וכל חילו, וכולם יטבעו בים סוף, בעונש מה שעשו לישראל, שהיו מטביעים את בניהם ביאור, וכמו שאמרו רבותינו, בקדירה בה בישלו, בה נתבשלו. וכיון שנאבדו המצרים מן העולם, שוב לא היה לבני ישראל למי להחזיר את כלי הכסף וכלי הזהב, וכמו כן לא היה להם לאן לחזור אחר דרך שלשת ימים במדבר, הואיל וכל אנשי מצרים היו עתידים לטבוע בים סוף. וכענין הצלוחית שנשברה ונשפך היין.

-------------------

מערכת הלכה יומית מברכת את כל הלומדים והמנויים, שתזכו לשנים רבות, נעימות וטובות, תעלו ותצליחו בכל מעשיכם, מתוך שלום ושלוה ונחת וכל טוב. וכאן המקום להודות לרבני ההלכה היומית, ובפרט לכבוד הגאונים, רבי גבריאל אלבז שליט"א, הרב דק"ק ספרדים בגרייטנק ארה"ב, רבי דניאל לוי שליט"א מק"ק לידס באנגליה, רבי דוד פיטון שליט"א, רב קהלה ומורה צדק בצרפת, העושים עבודת קודש לשם שמים להגדיל תורה ולהאדירה, ישלם ה' שכרם, ותהי משכורתם שלימה מעם ה' אלקי ישראל.

ונזכה במהרה לראות בגאולה השלימה, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
רציתי לשאול האם מותר לילד בגיל חינוך שאינו בר מצווה לעלות לקרוא בתורה באחת משבע העליות בשבת מבלי שעולה לתורה אלא רק קורא עבור אדם אחר? (בית כנסת ספרדי ) ט"ו חשון תשפ"ב / 21 באוקטובר 2021

בשני וחמישי אין להעלות קטן למנין שלושה עולים. ובשבתות אפשר להקל בזה במקום שאין מנהג ברור להיפך. ואם מדובר בנער הסמוך לגיל בר מצוה ועורכים לכבוד השמחה הנחת תפילין ומגיעים מוזמנים מהקרובים והמקורבים, יש מקום להקל בזה אפילו בשני וחמישי. וכל זה כמובן באופן שהקטן יודע לקרוא בתורה כראוי.

אין לי שאלה. רק רציתי לברך את כל הרבנים היקרים והנפלאים, כותבי ומגישי ההלכות באתר! כן יהי רצון שתבורכו מן השמים ותראו ברכה בכל מעשי ידיכם. בזכותכם אני לומד הלכות בכל יום, ואני חוזר שוב לאתר בגלל שההלכות תמיד אקטואליות (לפי מועדי השנה ומצבים מיוחדים כמו בתקופת הקורונה), יש בנוסף מקום לשאלות ותשובות, וגם העיצוב נוח וקריא. אני בטוח שאלפי קוראים נהנים כמוני, אז לפחות פעם אחת בשנה אני אומר תודה רבה למפעילי האתר וכל הרבנים המשיבים שעושים למעננו חיל. עלו והצליחו, חזקו ואמצו. מאחל בכל לב, דניאל ט"ז ניסן תשפ"א / 29 במרץ 2021

תודה רבה לך על הדברים. זכות התורה תעמוד לכם, חג כשר ושמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,

שלום רציתי לדעת מה עושים עם הזרוע של הפסח. האם ניתן לאכול אותה ?ואם לא מה עושים איתה כי נשאר לנו מהחג ט"ו ניסן תשפ"א / 28 במרץ 2021

אתה יכול לאכול את הזרוע. תבורך,  

שלום
אם בני ישראל בארץ גושן היו ושכנם ישראל היו למה תורה כתיב ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה י' שבט תשפ"א / 23 בינואר 2021

בספר מעשי ה' לרבי אליעזר אשכנזי נגד המהרי"ק מאריך ומוכיח מכמה מקומות, שיעקב ובניו היו בארץ גושן, עד שפרו וישרצו במאד מאד, ואז היו מפוזרים גם בכל ארץ מצרים, וזה מוכח גם ממה שאמרו שהיה ה' יתברך מדלג על בתי ישראל במכת בכורות, ומוכח שהיו גרים זה לצד זה. תבורכו מפי עליון, 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה