הלכה ליום שני ז' תמוז תשפ"ג 26 ביוני 2023

פתיחת ממטרות בערב שבת

שאלה: האם מותר מן הדין לפתוח את ברז המים המשקה את הגינה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמים ימשיכו לזרום גם בשבת עצמה? והאם מותר לסגור את ברז המים המשקה בשבת עצמה?

תשובה: ביארנו אתמול, כי בכלל מלאכת זורע שאסרה התורה ביום השבת, נמצא כל דבר שבכוונתו להצמיח, כגון, זריעה, השקייה, דישון, וכן כל כיוצא בזה, וממילא מובן כי נדון שאלתינו הוא לגבי איסור מלאכת זורע בשבת.

הדלקת נרות והשקייה בערב שבת
והנה הדבר ברור, שלא אסרה התורה, אלא עשיית מלאכה בשבת עצמה, אבל מלאכה הנעשית מערב שבת, אין בה איסור, ועל כן אנו נוהגים מתקנת רבותינו להדליק נרות בערב שבת, כדי שיאירו לנו הנרות בשבת עצמה, ופשוט שאין בזה איסור כלל, היות ואין ההדלקה נעשית ביום השבת עצמו.

וכאן יש להזכיר, כי הקראים הכופרים בתורה שבעל פה, סילפו את פירוש הכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ופירשוהו, שאסור ליהודי שיהיה אור בביתו ביום השבת, כמו שנאמר "רשעים בחושך ידמו". ובימי קדם היתה לקראים השפעה עצומה בקרב המון העם, עד שעמד כנגדם בעוז וגבורה רבינו סעדיה גאון, וחגר כנגדם כלי קרב במלחמת מצוה, להשיב על כל דבריהם, ולהוכיח לעין השמש את חוסר ההגיון שבשיטתם. ושמענו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיתכן ומפני כן זכה רב סעדיה גאון, והסימן בשלחן ערוך שעוסק בהלכות הדלקת נרות שבת, הוא סימן רס"ג, שבא לרמוז על שמו של רב סעדיה גאון, שנקרא בראשי תיבות רס"ג.

ואיך שיהיה, מן האמור אנו למדים גם כן שמותר מן הדין לפתוח את ממטרות המים מערב שבת, על מנת שימשיכו להשקות את הגינה בשבת עצמה, שהרי בשבת עצמה לא נעשה כל איסור. (ואמנם יש מלאכות שאסור לעשותם מערב שבת, וכמו שנבאר בעזרת ה' בהמשך).

סגירת הברז בשבת
כמו כן נראה שיש להקל לסגור את ברז המים ביום השבת עצמו, לפי שאין כל איסור בהפסקת ההשקיה ביום השבת, ועל כן גם בזה יש להקל.

ובאמת שכן כתב גם בספר ציץ אליעזר להגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, אמנם לאחר מכן הביא "הוראה נחוצה" בשם הגאון החזון איש, שאם יש לאדם כמה ברזים שמשקים את הגינה, יש להזהר בשעה שסוגרים את הברזים, שלא יסגרם אחד אחד, אלא יסגור את הברז המרכזי המזרים מים לכל הברזים, ורק אחר כך יסגור את הברזים אחד לאחד, וטעמו בזה הוא, לפי שבשעה שסוגר אדם ברז אחד, הרי הוא מגביר את לחץ המים בשאר הברזים, ונמצא שהוא גורם להשקייה מוגברת בחלק מהגינה ביום השבת, ויש בזה איסור משום השקיה בשבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, דחה הוראה זו מכל וכל, וכתב שאין כל איסור לסגור את הברזים אחד אחד, ואפילו אם יגבר הזרם בשאר הברזים אין בזה איסור. והסביר את דבריו, שהואיל ובשעה שהאדם סוגר את הברזים, הגינה כבר מושקית כל צרכה, אם כן מסתבר שאין לגינה כל תועלת בתוספת מים שיזרמו אליה מחמת הגברת לחץ המים, ואם כן אין בזה איסור השקייה בשבת, שלא אסרה התורה "השקייה", אלא דוקא באופן שמחמת ההשקייה תצמח תועלת לצמחים, אבל אם אדם משקה גינה שכבר הושקתה כל צרכה, אין בזה איסור.

ועל כן גם גינה שירדו עליה גשמים מרובים, באופן שאין כל תועלת בהוספת מים על הצמחים, אין איסור להשקותה עוד ביום השבת. ומרן זצ"ל האריך עוד בזה מכמה טעמים, ועל כן אין צורך לנהוג בחומרא זו, ומעיקר הדין, כל שהושקתה כבר הגינה כל צרכה, מותר לסגור את הברזים המשקים אותה ביום השבת, כדרכו ביום חול, ואין בזה איסור.

ולסיכום: מותר לפתוח את ברזי הממטרות לפני כניסת השבת, בכדי שימשיכו המים להשקות את הגינה בשבת עצמה. ולאחר סיום ההשקייה, מותר לסגור את הממטרות בשבת כדרכו תמיד.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה יש חשש חילול השם בזה, כי עמי הארץ אינם יודעים שמותר לסגור את הברז בשבת וכשיראו את ממטרה פועלת בשבת, יאמרו שכשם שיסגור את הברז בשבת אחר ההשקאה, כך הוא גם פתח את הברז בשבת ושהוא מחלל שבת. ידוע שאסרו חכמים הרבה דברים מפני מראית העין, כמו לתלות בגדים לייבש בחמה בערב שבת, וגם לשכור פועלים נכריים על ידי קבלנות לבנות בשבת וכו', אע"פ שמסתבר מאד לומר שבוודאי כבס את הבגדים לפני שבת וגם שכר את הפועלים בקבלנות. אני יודע שאין לנו אלא גזירות שגזרו רבותינו אע"פ שטעמי הגזירות לא קיימים כל כך היום, ושאין לנו לחדש גזירות, אבל הדברים האלה נראים לי הפוכים... י"ט כסלו תשע"ח / 7 בדצמבר 2017

השאלה יפה. אולם באמת לא שייך לגזור משום מראית העין בכל דבר שנראה לנו שיש לגזור. ובפרט שכולם מבינים שיש הבדל גדול בין פתיחת ממטרות לבין כיבויין. לכן אין לחשוש לזה.

 

נראה לפי זה שמותר גם להפעיל מדיח כלים לפני שבת אף אם ימשיך את פעולתו לאחר כניסת השבת, וכן כל כיוצא בזה. האם נכון? מדוע אין כאן איסור של שביתת בהמתו ביום השבת? י"ז כסלו תשע"ח / 5 בדצמבר 2017

אין לדמות את הנושאים זה לזה, משום שהמדיח מרעיש, ומחמם את המים, ומטעמים נוספים אין להקל. ובספר הליכות שבת האריך הרבה בנדון זה, והעלה במסקנתו שבדרך כלל אין אפשרות להקל בהפעלת מדיח על ידי שעון שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה