שאלה: אם באמצע אמירת "פסוקי דזמרה", אדם זקן בבית הכנסת עובר על ידי, האם עלי לעמוד?
תשובה: מצוות התורה היא (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:), "שיבה" זה שהוא זקן בשנים. "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה. וכן, חובה לעמוד בפני אדם זקן, בן שבעים שנה.
ולגבי השאלה, אם אדם נמצא באמצע פסוקי דזמרה, או חלק אחר מחלקי התפילה, האם עליו לעמוד בפני אדם זקן?
הנה מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (יורה דעה סימן רמד), הביא תשובת "אחד קדוש" שמצא בכתיבת יד, שכתב שמפרשת הקרבנות, כלומר, מתחילת תפילת שחרית ממש, ועד עלינו לשבח, הכל עוסק בשבחו של הקדוש ברוך הוא, ונחשב "צורך גבוה", כמו עבודת בית המקדש, (על פי הקבלה), ולכן, אם אדם, עוסק בהם, ורואה זקן או תלמיד חכם שנכנס לארבע אמותיו (לשני מטר שלו), לא יקום מפניו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו.
כלומר, מאחר ובאמירת כל התפילה, אנו עסוקים בשבחו של ה', אין זה כבוד לה' שנחלוק כבוד לאדם זקן או לתלמיד חכם בזמן כזה, ולכן אין לעמוד בפניהם עד סיום התפילה ממש.
אולם מרן החיד"א עצמו, דחה את דברי אותו קדוש, וכתב על זה: "דליתנהו להני מילי, דלאו דסמכא אינון", כלומר, אין הלכה כהדברים הללו, שאינם ברי סמכא, ועינינו הרואות שהמנהג לעמוד בפני תלמידי חכמים בבית הכנסת בשעת אמירת פסוקי דזמרה, וכן בברכות קריאת שמע, ואין לחוש בזה לכך, שחולק כבוד לתלמיד בפני הרב, כלומר בפני ה', אלא אדרבה, בכך שאנו מקיימים את מצות ה' לעמוד בפני תלמידי חכמים וזקנים, מתרבה כבוד ה' בעולם ששומרים את מצוותיו.
ולהלכה, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בתשובה שהובאה בילקוט יוסף חלק ראשון עמוד עז), הביא את דברי מרן החיד"א הלכה למעשה, והביא שעוד מהפוסקים כתבו כן, שאפילו באמצע אמירת פסוקי דזמרה וכל חלקי התפילה, אם נכנס אדם זקן או תלמיד חכם, יש לעמוד בפניו כרגיל, ובזה יתרבה כבוד שמים.
