הלכה ליום רביעי ב' תמוז תשפ"ג 21 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מורי ואבי עטרת ראשי

אשר מסעוד בן זוהרה ז"ל

שמחר ג' בתמוז יום פקודת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

קימה באמצע התפילה

שאלה: אם באמצע אמירת "פסוקי דזמרה", אדם זקן בבית הכנסת עובר על ידי, האם עלי לעמוד?

תשובה: מצוות התורה היא (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:), "שיבה" זה שהוא זקן בשנים. "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה. וכן, חובה לעמוד בפני אדם זקן, בן שבעים שנה.

ולגבי השאלה, אם אדם נמצא באמצע פסוקי דזמרה, או חלק אחר מחלקי התפילה, האם עליו לעמוד בפני אדם זקן?

הנה מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (יורה דעה סימן רמד), הביא תשובת "אחד קדוש" שמצא בכתיבת יד, שכתב שמפרשת הקרבנות, כלומר, מתחילת תפילת שחרית ממש, ועד עלינו לשבח, הכל עוסק בשבחו של הקדוש ברוך הוא, ונחשב "צורך גבוה", כמו עבודת בית המקדש, (על פי הקבלה), ולכן, אם אדם, עוסק בהם, ורואה זקן או תלמיד חכם שנכנס לארבע אמותיו (לשני מטר שלו), לא יקום מפניו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו.

כלומר, מאחר ובאמירת כל התפילה, אנו עסוקים בשבחו של ה', אין זה כבוד לה' שנחלוק כבוד לאדם זקן או לתלמיד חכם בזמן כזה, ולכן אין לעמוד בפניהם עד סיום התפילה ממש.

אולם מרן החיד"א עצמו, דחה את דברי אותו קדוש, וכתב על זה: "דליתנהו להני מילי, דלאו דסמכא אינון", כלומר, אין הלכה כהדברים הללו, שאינם ברי סמכא, ועינינו הרואות שהמנהג לעמוד בפני תלמידי חכמים בבית הכנסת בשעת אמירת פסוקי דזמרה, וכן בברכות קריאת שמע, ואין לחוש בזה לכך, שחולק כבוד לתלמיד בפני הרב, כלומר בפני ה', אלא אדרבה, בכך שאנו מקיימים את מצות ה' לעמוד בפני תלמידי חכמים וזקנים, מתרבה כבוד ה' בעולם ששומרים את מצוותיו.

ולהלכה, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בתשובה שהובאה בילקוט יוסף חלק ראשון עמוד עז), הביא את דברי מרן החיד"א הלכה למעשה, והביא שעוד מהפוסקים כתבו כן, שאפילו באמצע אמירת פסוקי דזמרה וכל חלקי התפילה, אם נכנס אדם זקן או תלמיד חכם, יש לעמוד בפניו כרגיל, ובזה יתרבה כבוד שמים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה