הלכה ליום שני י"ג סיון תשפ"ה 9 ביוני 2025

התאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית

שאלה:  מי שהתאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית, האם ידלג הזמירות ויתחיל מיד מברכת יוצר אור, כדי שיספיק להתפלל תפילת שחרית עם הציבור, או בכל אופן עדיף שיתפלל על סדר התפילה?

תשובה:  עיקר "התפלה בציבור", היא בתפלת העמידה, שאז יש מעלה גדולה למי שעומד בתפלה יחד עם כל הציבור. ולכן המתאחר לבית הכנסת, עליו לפעול בדרך נכונה, כדי שיוכל לעמוד עם הציבור בתפלה.

ומרן השלחן ערוך (סימן נב סעיף א) פסק בזו הלשון: "הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ואומר מזמור "תהלה לדוד" כולו, ומזמור הללו את ה' מן השמים, ומזמור הללו אל בקדשו, ואחר כך חותם בברכת ישתבח. ויתחיל בברכת יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. ואם אין לו שהות (זמן להספיק) כל כך, ידלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם הציבור התחילו כבר "יוצר אור" ואין שהות לומר הזמירות אפילו בדילוג, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח.

וכתב בשו"ת חכם צבי (להגאון רבי צבי אשכנזי, אב בית דין באמשטרדם לפני כשלוש מאות שנה) שאף על פי שמדברי הזוהר הקדוש מבואר, שצריך להתפלל כסדר התפילה שתקנו לנו רבותינו חכמי התלמוד ואנשי כנסת הגדולה , אשר רוח ה' דבר בם ומילתו על לשונם. וכן כתב רבינו האר"י , שיש סודות נפלאים בכל סדר התפילה, אולם זהו רק לכתחילה, אבל למי שהתאחר לבוא לבית הכנסת, ועל ידי שיתפלל כסדר התפילה יפסיד תפילה בציבור, בזה לכל הדעות עדיף שידלג הזמירות כדי שיתפלל עם הציבור, ששבח תפילה בציבור גדול מאוד, שמלבד חכמי התלמוד שהגדילו בשבח תפילה בציבור, וכן פסק הרמב"ם, שתפילת הציבור נשמעת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא, הרי גם בזוהר הקדוש הפליגו בשבח תפילה בציבור שהיא מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.

לכן גם לדברי הזוהר עדיף שידלג הזמירות כדי שיספיק להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור.

ולסיכום: הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ויאמר את המזמורים "תהלה לדוד", "הללו את ה' מן השמים", ו"הללו אל בקדשו", ואחר כך חותם בברכת ישתבח. (בלי "ויברך דוד" ובלי שירת הים). ויתחיל מיד בברכת יוצר אור, וכך ישיג את הציבור. ואם הציבור עומדים כבר סמוך לקריאת שמע, והוא לא יספיק לקרוא את המזמורים כלל, עליו לדלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם אין לו שהות לקרוא את המזמורים בכלל, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח. ואם ירצה, יוכל לאמרם בלא שם ומלכות. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה).

שאלות ותשובות על ההלכה

כשיש מניין מצומצם עם עשרה מתפללים בדיוק, האם עושים חזרה? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

עושים חזרה כדין. ויזהירו את הציבור שיענו אמן ויכוונו לברכותיו של השליח ציבור.

האם ההלכות הנ"ל זהות גם לנשים? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

מובן, שלגבי נשים הדין קל יותר, שהרי בלאו הכי הן אינן מחוייבות בפסוקי דזמרה וכו'. אבל למעשה הדין שוה לנשים גם כן, שטוב מאד שתדלגנה מה שצריך כדי לזכות בתפלה עם הציבור שמעלתה גדולה מאד.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה