הלכה ליום שני כ"ג טבת תשפ"ו 12 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב אהרון בן חנה הי"ו

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה

הוקדש על ידי

משפחתו

"העוסק בבנין מתמסכן"

שאלה: מהו פירוש המאמר "העוסק בבניה מתמסכן"?

תשובה: מובא במסכת יבמות: "אמר רב פפא, טום ולא תשפיץ, שפוץ ולא תבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן".

ופירוש דברי רב פפא, שאם מצא אדם איזה ליקוי בביתו, לדוגמא, מצא קיר שנוצר בו חור, כדאי לסתום את אותו החור מיד, ולא כדאי להרחיב את החור ולתקן אותו בצורה כזו שלאחר מכן הקיר יהיה יפה במיוחד. וזהו פירוש המילים: "טום ולא תשפיץ", "טום", הכוונה לסתום, ולא "תשפיץ", שלא יעשה שיפוץ יסודי כמו שהסברנו.

ומה שאמר "שפוץ ולא תבני", פירוש הדברים, אם בכל זאת רצונך לעשות שהקיר יהיה יפה במיוחד, הרי אז כדאי לך לשפץ את הקיר ולסדרו כרצונך, אך עדיין, "לא תבני", לא כדאי להרוס לגמרי את הקיר ולבנות קיר אחר יפה במקומו. וזאת מדוע? משום ש"כל העוסק בבנין מתמסכן", כלומר, "מסכן" הכוונה לעני, וכמעט כל מי שמתעסק בשיפוצים ובבניה, נעשה עני מחמת הפסד הממון שיגרם לו.

וביאר את הדברים בספר "פלא יועץ" (ערך בנין), שבהוצאות של בניה, הרבה פעמים אדם חושב להוציא מאה אלף דולר, ולבסוף נאלץ להוציא מאתיים אלף דולר. ולכן ראוי לכל אדם שנכנס לבניה לחשוב תחילה, האם הוא יכול להוציא כפליים ממה שהוא מתכנן להוציא כעת. ואם הוא רואה שהוא אינו יכול להדחק כל כך, עליו להזהר מאד, כדי שלא יגיע חס ושלום לידי עניות. אלו דברי הפלא יועץ.

ובגמרא במסכת סנהדרין (עא.) אמרו: "בעל הנאות – סופו לבוא לידי עניות". והכוונה היא, שבני האדם חושקים מאד להגדיל את רכושם ולהיטיב לעצמם בעולם הזה, ולכן הם טורחים הרבה על יופי הבית שלהם, וכן על יופי הרכב וכדומה, ואותו אדם שרודף אחר הנאות העולם, מוציא הוצאות גבוהות ונכנס לחובות כבדים, ומגיע לידי עניות.

ודבר זה שייך בפרט בנושא השיפוצים ובניית בתים, ששם כל תוספת בבנייה, עולה הון תועפות, והאדם שנכנס לחובות בלאו הכי, נמשך עוד ועוד לקחת על עצמו התחייבות אחר התחייבות, והוא אינו שם לב שהוא מביא את עצמו לידי עגמת נפש גדולה. לעומת זאת, הצדיקים, שיודעים שאין העולם הזה עיקר, ולכן הם אינם טורחים כל כך ליפות את בתיהם הזמניים בעולם הזה, אלא עיקר דאגתם ומגמתם לחיי העולם הבא, הרי שהם מובטחים שלא יבואו לידי עניות שכזו, ועליהם נאמר (במשלי, יב, ז) "וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד".

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה