הלכה ליום ראשון י"ח אייר תשפ"ד 26 במאי 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן מרגרט ז"ל

תנצב"ה. תהא מנוחתו עדן וכבוד. וחסד לא יסור מעמו נצח.

הוקדש על ידי

המשפחה

ל"ג לעומר

יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי. ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. בשנה זו (תשפ"ד), חל ל"ג לעומר היום, יום ראשון, כלומר החל מאתמול בלילה (מוצאי שבת). ולכן נספר איזה דבר ממעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

רבותינו התנאים, היו מלאכים של ממש, ואין לנו שמץ של השגה במדרגתם הרוחנית העליונה, אולם מיוחד היה רבי שמעון בנסים המרובים שנעשו על ידו, ובסגולתו המיוחדת שהיה גדול הדורות בחכמת הקבלה, והוא שסידר את רוב ספר הזוהר הקדוש, שהוא היסוד לכל חכמת הקבלה.

בגמרא במסכת מעילה (יז.) מובא: פעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל, שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם. הלך רבי ראובן בן אסטרובלי, והסתפר עם בלורית כמנהג הנכרים בעת ההיא, והלך וישב עם גדולי המלכות. אמר להם, מי שיש לו אויב, טוב יותר שיהיה האויב שלו עשיר או עני? השיבו לו, בודאי שעדיף שיהיה האויב עני. אמר להם, אם כן מוטב שהיהודים לא יעשו מלאכה בשבת. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על שמירת השבת.

חזר ואמר להם, מי שיש לו אויב, יכחיש (כלומר יהיה חלש) או יבריא? אמרו לו, יכחיש. אמר להם, אם כן ימולו את בניהם שנולדים להם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על ברית המילה.

אחר כך, נודע להם לרשעים שהוא יהודי, וחזרו להעמיד את גזרותיהם על ישראל. אמרו חכמי ישראל, מי ילך ויבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בנסים! ויחד איתו הלך רבי אלעזר בן רבי יוסי.

הלכו בדרך, יצא לקראת רבי שמעון שד אחד, ששמו בן תמליון, שאל השד את רבי שמעון, האם רצונכם שאלך עמכם? בכה רבי שמעון ואמר, והרי שפחה של בית אבא (הגר שהיתה שפחתו של אברהם אבינו) נזדמן לה מלאך שלוש פעמים, ואילו אני, אפילו פעם אחת לא נזדמן לי מלאך, אלא שד. ובכל זאת אמר רבי שמעון, יבוא הנס מכל מקום, והלך יחד עם בן תמליון. שאל רבי שמעון את השד, מה נעשה? אמר לו השד, אני אכנס ויגרום לבת הקיסר לחלות, וכך תוכל אתה לבטל את הגזירה.

מיהר בן תמליון וגרם לבת הקיסר להשתטות (להשתגע). כשהגיע רבי שמעון לשם, אמר למלך, יכולני לרפאות את בתך, נכנס לחדרה, ולחש באזנה, בן תמליון צא! בן תמליון צא! כיון שקרא לו, יצא בן תמליון והלך והבריאה בת הקיסר. אמר להם הקיסר, עתה תבקשו כל מה שתרצו, הכנסו לאוצר ותטלו כל מה שאתם רוצים. נכנסו לאוצר ומצאו את אותה האגרת של הגזירות על עם ישראל, נטלוה וקרעוה, ונתבטלה הגזירה.

למדים אנו, כי לפעמים אין אנו יודעים מהיכן תבוא הישועה. וכאשר לפני כשבעים שנה קמה מדינת ישראל, והיו ראשיה אנשים שאינם שומרי תורה, וחלקם גם רחוקים מאד מהתורה, אמר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יבוא הנס מכל מקום, לרבי שמעון שלח ה' את בן תמליון, ולנו, שלח את בן גוריון...

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה