שאלה: מה דין מאכלים, שהוכנסו בטעות לחדר השירותים?
תשובה: בבית הכסא (הוא חדר השירותים) שורה רוח רעה. כמו שמובא בספר הזוהר הקדוש (פרשת בראשית). ולכן אדם שנכנס לבית הכסא, עליו לשטוף את ידיו בצאתו משם. ואפילו אם לא עשה צרכיו, צריך לשטוף ידיו.
ודנו רבותינו האחרונים, האם אותה רוח רעה ששורה בבית הכסא, שורה גם על גבי מאכלים או משקאות שהוכנסו לבית הכסא. כי בספר שלמי ציבור (דף יח ע"ב) כתב, שרוח רעה השורה בבית הכסא, אינה שורה אלא על גבי דבר שיש בו קדושה, כמו גוף האדם (שהוא מקיים מצוות ויש בו קדושה). אבל מאכלים ומשקאות שאין בהם שום קדושה, לא שורה עליהם רוח רעה. ולפיכך מותר להכניסם לבית הכסא.
ולעומת זאת הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים (סימן סו) כתב, שאסור להכניס מאכלים לבית הכסא, והביא ראיות לדבריו. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, והביאו ראיות לכך שאסור בהחלט להכניס מאכלים לבית הכסא.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בענין זה (שו"ת יביע אומר חלק שלישי סימן א), ומסקנת הדברים למעשה היא, שאסור להכניס מאכלים לבית הכסא. ומי שמוכרח להכניס מאכל לבית הכסא, ולמשל, מי שיש בכיסו סוכריה, ואין לו היכן להניח אותה, רשאי להכנס איתה לבית הכסא, כשהיא מכוסה בתוך כיס בגדו וכדומה, אבל לא כשהיא מגולה.
ומיני מאכלים שהוכנסו לבית הכסא ואינם מכוסים, אם אפשר לשטוף את המאכלים הללו שלוש פעמים במים, יש לעשות כן. ולמשל, מי שילדו נכנס לבית הכסא ותפוח בידו, יש לשטוף את התפוח שלוש פעמים במים, ואז יוכלו לאכול ממנו. אבל אם מדובר במאכל שאי אפשר לשטוף אותו, אף על פי שיש מיקלים בדבר ומתירים לאכול ממנו, מכל מקום המחמיר בזה תבוא עליו ברכת טוב.
ולסיכום: אין להכניס מאכלים לבית הכסא. ומאכל שהוכנס לשם, אם אפשר, יש לשטוף אותו שלוש פעמים במים. ואם אי אפשר לשטוף אותו, נכון להחמיר שלא לאכול ממאכל זה יותר.
