הלכה ליום ראשון י' כסלו תשפ"ב 14 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב יוסף בן אהרן נזרי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הפשרת חלה קפואה בשבת

שאלה: האם מותר להוציא מהמקפיא בשבת אחר הצהרים חלה קפואה, כדי שהיא תהיה מוכנה לאכילה בסעודת "מלוה מלכה" שבצאת השבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבדרך כלל, אסור להכין שום דבר משבת ליום חול. ולמשל, אסור לסדר את השלחן בשבת, כדי שהוא יהיה מסודר לקראת מוצאי שבת. וכן אין לשטוף את הכלים של סעודת שבת אחר הצהרים, עד לאחר השבת. ולפיכך לכאורה, יהיה עלינו לאסור להפשיר בשבת חלה קפואה, שהרי הוצאתה מן המקפיא נעשית כדי שהיא תהיה מוכנה למוצאי שבת.

וכן פסק להלכה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בספר שלחן שלמה סימן רצ), שאין לעשות שום פעולה בשבת שהיא מיועדת להכנת דבר למוצאי שבת. ולכן אין להתיר להוציא בשבת חלה מהמקפיא, כאשר הכוונה היא שתהיה החלה מופשרת לסעודה שלאחר השבת.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ב עמ' תמז) הביא את דברי ה"חיי אדם", שכתב, שכל שיש צורך מצוה בדבר, אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת. אבל באופן שאין אפשרות להכין את הדבר לאחר השבת, אין איסור בזה. גם בשו"ת מהרש"ג כתב, שאין איסור בהכנה צורך יום חול, אלא כשכוונת המכין היא לחסוך לעצמו זמן לאחר השבת. אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת.

ולאור דבריהם כתב מרן זצ"ל, שנראה לו להתיר להפשיר בשבת חלה קפואה לצורך מוצאי שבת, שהרי הדבר נעשה לצורך מצוה, לצורך סעודת מלוה מלכה של מוצאי שבת. ועוד, שלא ניתן לעשות כן לאחר השבת, ולכן אין זה בגדר ההכנה שנאסרה בשבת לצורך יום חול.

ועוד הביא מרן זצ"ל סימוכין לדבריו, ולכן להלכה, מותר להפשיר בשבת חלה קפואה, כדי שניתן יהיה לאכול ממנה לאחר השבת בסעודת מלוה מלכה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה וסעודה רביעית

אורך השיעור: 00:52:29         הורד     (24.03 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אפשר להפשיר חלה או לחם ביום שבת עבור יום שבת? י"א אב תשפ"ג / 29 ביולי 2023

עבור השבת עצמה בודאי שאפשר להפשיר

שלום.
רשום: "אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת." וגם "רשום אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת."

לא הבנתי למה מותר להפשיר חלה בשבת לצורך סעודת מלווה מלכה. אי אפשר להפשירה לאחר השבת בתנור או מיקרוגל? י' כסלו תשפ"ב / 14 בנובמבר 2021

במחשבה שנייה, אף על פי שיש אופן שיוכל לחמם בתנור וכדומה, מכל מקום מאחר וכעת הוא רוצה להפשיר כך, מעיקר הדין אפשר להקל בזה, שזו צורת ההפשרה הרגילה. 

שלום.
רשום: "אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת." וגם "רשום אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת."

לא הבנתי למה מותר להפשיר חלה בשבת לצורך סעודת מלווה מלכה. אי אפשר להפשירה לאחר השבת בתנור או מיקרוגל? י' כסלו תשפ"ב / 14 בנובמבר 2021

כמובן שמדובר באופן שאין אפשרות לחמם על ידי מיקרוגל כמו שכתבת. תבורך,

בהמשך לדבריכם לגבי הפרשת חלה: לעתים אני מכין לפני שבת ומקפיא בצק לצורך אפייה במוצ"ש לסעודה רביעית. האם ניתן להוציאו בשבת כדי שיפשיר, או שמשום שזה בצק שאינו מתוכנן להיאכל כבצק, יש כאן סיבה צדדית לאסור? כ"ב חשון תשע"ז / 23 בנובמבר 2016

אסור בהחלט להפשיר את הבצק בשבת, משום שהוא מוקצה לגמרי מחמת גופו, שאינו ראוי למאכל, ואסר להזיזו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה