הלכה ליום שני כ"ז אב תשפ"ג 14 באוגוסט 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דקל יהודה בן ברוריה מרציאנו

אחד הכבאים שנפל בדיר אל אסד, וזקוק לתפילות שלנו!

הוקדש על ידי

חבריו

נסיעה בדרכים – ברכת הגומל

ביארנו, שלמנהג הספרדים, הנוסע מעיר לעיר מרחק רב יותר משיעור "פרסה", עליו לברך לאחר מכן ברכת הגומל.

שיעור פרסה, כמה הוא?
שיעור פרסה, הוא כארבעה קילומטר דרך. וזמן ההליכה ברגל של שיעור פרסה, הוא שבעים ושתים דקות. ועתה עלינו לברר, כיצד יש לשער את שיעור ה"פרסה" שעליו יש לברך ברכת הגומל. האם הוא שיעור פרסה קבוע, כלומר, ארבעה קילומטר, ואין חילוק אם הולך אותו ברגל או בנסיעה ברכב, שלעולם כל שעברו עליו ארבעה קילומטרים של דרך, עליו לברך הגומל. או שמא, שיעור זה הוא מצד "זמן" השהייה בדרך, שהליכה בשיעור "פרסה" לוקחת כשבעים ושתים דקות, ואם כן אדם הנוסע במכונית, לא יברך ברכת הגומל אלא אם ישהה בנסיעה מחוץ לעיר שיעור זמן של שבעים ושתים דקות.

ולהלכה העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד שסד), כי יש למדוד את שיעור הדרך על פי משך זמן ההליכה או הנסיעה, שאם הוא הולך ברגל מעיר לעיר, ושוהה בהליכתו שיעור זמן של שבעים ושתים דקות, עליו לברך הגומל בחזרתו, וכן אם הוא נוסע ברכב או טס במטוס, ושוהה בנסיעתו שבעים ושתים דקות, עליו לברך בחזרתו ברכת הגומל, אבל אם אינו נוסע במכוניתו אלא זמן מועט, אף על פי שעובר בדרכו יותר מארבעה קילומטר, לא יברך.

צירוף ההליכה והחזרה
גם אם אין בין שתי הערים מרחק דרך של שבעים ושתים דקות, אבל בצירוף ההליכה והחזרה יש שיעור כזה, מצטרפות ההליכה והחזרה לענין זה, ועליו לברך הגומל, ובתנאי שיהיו הנסיעה והחזרה ביום אחד. (ויום אחד לענין זה, הכוונה אפילו אם יצא לעיר בבוקר, וחזר לביתו בלילה. חזון עובדיה עמ' שסה).

אדם הנוסע כל יום לעיר אחרת
אדם הרגיל לנסוע בכל יום ויום ללמודיו או לעבודתו מחוץ לעיר, אין לו לברך הגומל בכל יום, אלא ביום השבת בלבד.

תפלת הדרך
כבר ביארנו שכל דברינו אמורים לפי מנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים, גם בארץ ישראל, אינם נוהגים לברך הגומל אלא כשנוסעים ממדינה למדינה ממש, כגון על ידי טיסה לארץ אחרת וכדומה. אבל לענין תפילת הדרך, אין חילוק בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים, שכל שיש בדרך שיעור של שבעים ושתים דקות נסיעה (או הליכה) בין שתי הערים, יש לומר תפילת הדרך בשם ומלכות. (דהיינו בהזכרת שם ה').

ולסיכום: שיעור "פרסה", הוא שיעור נסיעה או הליכה של שבעים ושתים דקות. ומי שיוצא לעיר אחרת, ושוהה בנסיעה שבעים ושתים דקות, אפילו ששוהה כן רק בצירוף זמן ההליכה והחזרה, עליו לומר בנסיעתו תפלת הדרך בשם ומלכות. ולמנהג הספרדים, עליו לברך גם ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהיכן מחשבים את תחילת המרחק וסיומו - מתחילת חוץ העיר שנמצא לחוץ העיר השנייה - או מהמקום שהוא נמצא בו בעיר - אל היעד שרוצה להגיע? יש הבדלים של זמן ביניהם לכאן ולכאן שיכולים לשנות בין לברך או לא לברך. י"ב תמוז תשפ"א / 22 ביוני 2021

מסוף העיר ועד לתחילת העיר הבאה. והנסיעה בתוך העיר אינה נלקחת בחשבון. 

האם לעניין תפילת הדרך נסיעה וחזרה מצטרפות?
תודה י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

כן, כשם שמצטרפים לגבי ברכת הגומל.

מה הדין בנסיעה מעיר לעיר שבאופן רגיל נמשכת פחות מ 72 דקות, אך בשעות מסוימות מחמת הפקקים נמשכת יותר מ72 דקות. האם הפקקים מצטרפים לשיעור הזמן ויש לו לברך או לא ?
וכן אדם שנוסע ברכב מעל המהירות המותרת ( שלא כדין ) ובכך מקצר את זמן השהיה בכביש לפחות מ 72 דקות, האם צריך לברך או שמא אומדים את זמן הנסיעה לפי המהירות המותרת בכביש? י"ט אב תשע"ח / 31 ביולי 2018

הפקקים מצטרפים לזמן. ואם נוסע מהר ולא עוברים עליו שבעים ושתים דקות, אינו מברך.

האם נשים גם חייבות בברכת הגומל כמו גברים? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

אין שום הבדל בין אנשים לנשים לענין ברכת הגומל

מזדמן לי לעיתים נסיעות של שמונים דקות (ללא פקקים). אך עד שאני יוצא מהעיר לוקח כרבע שעה כך שמהרגע שאני בדרך ועד שאני מגיע לוקח פחות ממהלך פרסה. האם מתחשבים גם בדרך בתוך העיר לעניין ברכת הדרך והגומל או שאין לי לברך? ז' אלול תשע"ז / 29 באוגוסט 2017

יש לחשב רק את הנסיעה שבין הערים, ולא את הנסיעה שבתוך העיר

מה בקשר לאדם שעוסק בספורט ועושה הליכה או ריצה של למעלה משבעים ושתים דקות?
או אדם שצועד מרחק יותר מארבעה קילומטרים? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

במקרים כאלה, מאחר ואינו יוצא מן העיר, אינו מברך הגומל, כי אינו בכלל "הולכי דרכים".

לא ראיתי שנעשתה הבחנה במקרה של תאונה ,אפילו תאונה ליד הבית, ו/או מבלי להפגע אישית(רק נזק לרכב).אז מה הדין לגבי אמירת הגומל במקרים כאלה? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

אדם הנוסע בעיר, ורכבו נפגע, והוא לא נפגע, אינו מברך הגומל, ואפילו אם הוא היה בסכנה מסויימת, כיון שניצול, והנס הוא לא יוצא מגדרו של עולם, לא תיקנו רבותינו שום ברכה על ענין כזה. רק טוב להודות לה', ויודה לה' בלא ברכה בשם ומלכות. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה