הלכה ליום שלישי כ"ג חשון תשפ"ד 7 בנובמבר 2023

שריפה בשבת

שאלה: האם נכון הדבר, שאדם שרואה את כל ביתו עולה בלהבות בשבת, אסור לו לכבות את השריפה?

תשובה: ראשית נבאר את יסוד הדין, ואחר כך נכתוב כיצד נוהגים למעשה:

דין כיבוי דליקה בשבת
דליקה שפרצה בשבת, אסור לכבותה. ואפילו אם רואה אדם את כל ביתו עולה בלהבות, אסור לו לכבות את הדליקה בשבת. וגזרו חכמים שאסור לאדם לומר לגוי שיכבה עבורו את השריפה, מפני שכשהיו מתירים ליהודי לומר לגוי לכבות את השריפה, היה היהודי בהול על ממונו, ומכבה בעצמו את השריפה. (הר"ן שבת קמה. דף סא. בהלכות).

אופני היתר בכיבוי דליקה בשבת
מותר לומר לגוי בדרך מרומזת שיכבה את השריפה, וכגון שיאמר "כל המכבה את הדליקה לא יפסיד שכרו".

וכן מותר לכבות את הדליקה בדרך של "גרמא", כלומר, שלא בצורה ישירה. ולפיכך הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר להניח שקיות ניילון מלאות מים בסמוך לדליקה, שכאשר תגיע האש אליהם, יצאו המים מן השקיות ויכבו את האש.

ויש מקילים לכבות את הדליקה במקום הפסד, באופן שיזלף את המים כלפי מעלה, והכיבוי יהיה לאחר שירדו המים למטה. (מנחת שלמה סימן לא).

וכן בכל מקום שיש שם ספר קודש, חומשים וגמרות וכדומה, מותר לומר לגוי בפירוש שיכבה את הדליקה, מפני בזיון כתבי הקודש. (מרן בשלחן ערוך סימן שלד סי"ח בשם גאון). ולפי זה כתב בספר מסגרת השלחן (על הקיצור שלחן ערוך סימן פה), שמותר לכבות כל שריפה שפורצת בבתי היהודים, מחמת המזוזות הקבועות בפתחי החדרים, שעלולות להשרף, ודינם כדין כתבי הקודש שמותר להצילם בשבת על ידי אמירה לגוי שיכבה את הדליקה.

כיבוי דליקות שפורצות בזמנינו
בזמנינו בכמה מקומות שפרצו דליקות, נהגו לטלפן על ידי טלפון בשבת, ולהזמין את מכבי האש לכבות את הדליקה. ונבאר את טעם ההיתר בזה:

הנה אין ספק, שאם יש חשש לסכנת נפשות מחמת הדליקה, בודאי שמותר לכבות את האש בשבת. כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. ולכן כתב הרב הגדול רבי נסים קרליץ זצ"ל בספר חוט שני (פרק לה אות ג), שבזמנינו שמצויים בסמוך לבתים בלוני גז, או מיכלים של סולר וכדומה, וכשתפול דליקה חס ושלום, עלולה האש להתפשט במהירות ולהגיע למכלי הגז ולהביא לפיצוצם, הרי שיש בדבר סכנת נפשות של ממש, שעלולים בני אדם הגרים באיזור להפגע מן האש, ולכן מותר לטלפן למכבי האש שיבואו לכבות את הדליקה כדי לקדם את פני הרעה שלא תבוא. שהרי זה בכלל פיקוח נפש.

ובדומה לזה כתב בספר ערוך השלחן (סימן שלד), לבאר את יסודות הדברים מן הגמרא, שכל שיש בדבר משום נזק של רבים, מותר לכבות את הדליקה בשבת. ומאחר ובזמנינו הבתים בנויים בסמוך לרשות הרבים, וממילא עלול לבוא נזק לרשות הרבים, לכן מותר לכבות את השריפות שבזמנינו, אפילו על ידי יהודי.

ולסיכום: עקרונית, אסור לכבות שריפה בשבת. אולם בזמנינו כתבו הפוסקים שמאחר וכמעט תמיד נשקפת סכנה לכל הסביבה אם לא יכבו את השריפה, מותר להזמין בשבת מכבי אש כדי שיכבו את השריפה בשבת, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי דליקה בשבת, אז בעצם גם ליהודי בעל הבית בעצמו מותר כבר לכבות את השריפה עוד לפני אפילו שהגיעו מכבי האש או אם היא קטנה ויכול להשתלט עליה לבד. נכון? כ"ח חשון תשפ"ד / 12 בנובמבר 2023

נכון מאד. כשמותר להזמין מכבי אש, מותר גם לכבות בעצמו, ויפה שעה אחת קודם. תבורכו,

מה התיקון למי שכיבה אש שהתלהטה מנרות השבת והיה חשש שתתפשט הלאה? ט"ז תמוז תשפ"א / 26 ביוני 2021

אם מדובר בבנין מגורים, אין צריך תיקון. מאחר ובזמנינו כתבו כמה פוסקים שיש סכנה ממש באי כיבוי דליקה. 

בשבת, השמיכה שעל הפלטה החלה לבעור באש, בעלי שטף את החלק של השמיכה שנשרף במים ואח"כ החזיר אותה מעל הסיר שעל הפלטה, שאלתי רב בשכונתי והוא אמר שזה היה בסדר. האם זה לא היה בסדר, מה היינו אמורים לעשות? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

אם היה חשש סכנה בדליקה, וכמו שביארנו, שבמקום שיש בלוני גאז, או בבנין ציבורי, ששייכת סכנת נפשות בדליקה, ובא אדם וכיבה את האש, על ידי מים, הרי שאין בכך איסור, ויכול היה להחזיר אחר כך את השמיכה ולהניחה על התבשיל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה