בהלכה הקודמת ביארנו מקצת מיסודות מלאכת "צידה" בשבת, שבכללם האיסור לצוד בשבת בעל חיים, וכגון להבריח צפור עד שתכנס לתוך כלוב בשבת.
מי שיש ברשותו אווזים או תרנגולים, [והוא מגדלם כבר זמן מה, עד כדי כך שהעופות רגילים לשוטט בחצר בשעות היום, ולאחר זמן הם נכנסים מאליהם לכלוב (לול) שלהם]. הרי שאין דין עופות כאלה, כדין שאר עופות, ומותר להבריח אותם בשבת שיכנסו לתוך הכלוב שלהם. ומותר לאחר מכן לסגור עליהם את פתח הכלוב שלא יברחו.
וכן אם יצאו העופות לחצר הבית, ורוצה לסגור את פתח החצר, כדי שלא יצאו העופות החוצה ויסתכנו, מותר לעשות כן בשבת, ואין בזה איסור משום צידה. ואף שיש מחמירים בכל זה, מכל מקום לדעת מרן השלחן ערוך יש להקל בדבר, וכן דעת הרבה מרבותינו הראשונים, ומכללם רבינו הרשב"א, אשר אודותיו כתב הגאון מהרשד"ם, בזו הלשון: וכמה פעמים שמורי הגדול מהר"י טאיטצק היה רואה סברת הרשב"א, היה שוקל ומחשיב אותה כנגד רוב הפוסקים. (חזון עובדיה ח"ה עמוד קא).
אולם אין להקל לטלטל (להרים) בידיים את העופות בשבת, משום איסור מוקצה. שכל הבעלי חיים, אסורים בטלטול בשבת משום איסור מוקצה. ואין להתיר אלא להבריח ולדחות את התרנגולת מאחריה (אפילו בידיים), כדי שתלך מעצמה ותכנס לכלוב.
ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים בכל זה, שכן הרמ"א כתב שיש אוסרים לצוד בשבת אפילו תרנגולים ואווזים שברשותו של אדם.
ובענין טלטול עופות וצפורים בשבת, נדבר בהלכה הבאה.
