הלכה ליום ראשון א' סיון תשפ"ו 17 במאי 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחמים בן שרח ז"ל

שהיום פקידת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

חג מתן תורה

אנו עומדים בסמוך לימי חג השבועות, חג מתן תורה, שיחול בעזרת ה' ביום שישי (ממוצאי יום חמישי בערב) הבא עלינו לטובה.
יסוד אמונת ישראל בתורה הקדושה, באה להם מהאמונה מנבואות משה רבינו עליו השלום. כי הוא שלימד את רוב חוקי התורה לישראל, ומפיו למד יהושע בן נון, ויהושע מסרה לזקנים, וכך מדור דור עברה מסורת ישראל עד לדורינו אנו. ובאמת ששורש אמונת ישראל נובע מן המעיין אשר עודנו נובע עד היום הזה, הוא מעיין התורה הנובע מעת היותינו לעם קודש, משעה שקבלנו את תורתינו הקדושה בהר סיני, ביום חג השבועות.

וכבר כתב הרמב"ם (בפרק שמיני מהלכות יסודי התורה) בזו הלשון: "משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים, קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו, בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח, בלעה אותן הארץ, וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש, והקולות, והלפידים, והוא נגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים, משה משה! לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר, פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר, לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. עד כאן.

ומאחר וכל נשמות ישראל, ונשמותינו אנו בכלל זה, וכל נשמות גרי הצדק שהיו עתידים להתגייר, היו נוכחים בשעה שקיבלו ישראל את התורה, הרי שמעמד הר סיני עודו מהדהד באזנינו, ונצב לעיני נשמותינו מעמד מרהיב עין, של אותו יום בו נבקעו שבעה רקיעים, ונגלה לפנינו כסא הכבוד.

מעשה ברבי יהונתן איבשיץ, שבהיותו עלם צעיר, שמע המלך מחכמתו ופקחותו הרבה, ושלח ובקש שיבא אליו. כאשר הגיע רבי יהונתן, ביקש המלך, שלא יודיעו לו היכן חדרו נמצא, אלא יסתובב לבדו בארמון עד שיגיע אליו. כאשר הגיע מהר מאד רבי יהונתן אל המלך, שאל אותו, מניםן ידעת היכן נמצא חדרי? השיבו רבי יהונתן, שאלתי את אנשי הארמון היכן הוא חדרו של המלך, וכך הגעתי. אמר לו המלך, ואילו אחד היה אומר לך, לך ימינה, והשני היה אומר לך לך שמאלה, מה היית עושה? אמר לו, הייתי שואל אדם שלישי, ועושה כדבריו, שהם דברי הרוב. אמר לו המלך, אם כן, שאתה שומע בקול הרוב, מדוע אינך מאמין בדת הנוצרית, הרי אנו הנוצרים רבים הרבה יותר מכם היהודים, ואם כן עליך להמיר את דתך לדתינו!

ענה לו רבי יהונתן, אדוני המלך! עתה, שהנני רואה את כבוד אדוני המלך יושב על כסאו בבגדי מלכות, הרי אפילו אם יבאו כל העולם כולו ויאמרו לי, אין זה מקומו של המלך, הרי לא אשמע בקולם, אף אנו, עם ישראל, שקבלנו את תורתינו הקדושה, עיננו הרואות את כבוד ה' מדבר מתוך האש "אנכי ה' אלהיך", ואם כן בודאי שאין לנו אלא מה שעיננו רואות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה