הלכה ליום שני ז' אייר תשפ"ה 5 במאי 2025

מידת הכעס – מערבל בטון

שנינו בפרקי אבות (פ"ד מ"ד), "רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח". ושיפלות הרוח עליה דיברו רבותינו, היא הענווה, שכל אדם שאינו מתנהג בענווה, מלבד מה שיחטא בחטא הגאווה, שהוא עון בפני עצמו, עוד הוא עלול מתוך כך להגיע לכל העבירות שבתורה.

ומכלל העוונות שיגיע אליהם האדם המתנהג בגאווה, היא מדת הכעס, שהיא מדה מגונה מאד. וכבר אמרו רבותינו, (בנדרים כב:) "כל הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו", שמתוך כעסו הוא ממש יוצא מדעתו, ועושה מעשים שלא היו עולים על דעתו בשעה שהיתה מיושבת עליו. וכגון מי שנכנס בריב עם אשתו ובני ביתו, ומתוך כך הוא מוציא מפיו דברים לא הגונים, וכל זה ברגע אחד של רוח שטות, ומכח אותם המילים הפוגעות, יצטרך לטרוח אחר כך ימים ולילות לתקן את מה שקלקל.

ובספר כל בו ( סימן מא, הביאו מרן הבית יוסף בסוף סימן רצט) כתב, מעשה באדם אחד, שהיה מוכה שחין מכף רגלו ועד קדקדו, וכל גופו היה מלא פצע וחבורה ומכה טריה, ואשתו הלכה במוצאי שבת אחד כמנהג כל נשות שכונתה, לשאוב מים מן הבאר, לחממם לשתיה, וכמו שאמרו (במסכת שבת דף קיט:), "חמין במוצאי שבת, רפואה". ונזדמנה לה בארה של מרים (שלפעמים היא מתגלגלת במקומות שונים). ומילאה האשה כד מן המים ההם, ונתעכבה בדרכה הרבה מחמת כובד המים, וכשבאה אצל בעלה, כעס עליה מאד, וצעק עליה, ומרוב פחדה ממנו, נפל הכד משכמה וישפכו המים. ורק מעט טיפות מים התיזו על בשרו. ובכל מקום שנגעו המים בבשרו נרפא השחין, ובשרו שב להיות כבשר של ילד קטן. ואילו לא היה כועס, היה שותה מן המים ההם, והיה נרפא לגמרי.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל סיפר מעשה בענין זה:

היה אדם אחד, שהיה לו מערבל בטון ברשותו, והיה עובד עם המשאית הזו. היה לו לאדם זה סימן על צד הכביש בסמוך לביתו, שזהו מקום החניה שברשותו, ואסור לאדם אחר לחנות שם.

יום אחד, הגיע לביתו, והנה הוא רואה מכונית אחת יפה והדורה חונה במקום החניה שלו. כעס כעס גדול, אמר בלבו, מי הוא זה החצוף שחנה במקום שלי? מיד הביא את המערבל שלו, והקריבו אל המכונית היפה, והמטיר עליה טיט ממשאיתו, "מבית ומחוץ תצפנו". נכנס לביתו, והנה כולם קבלו אותו באיזה כבוד! שאל אותם, מה קרה? אמרו לו, ידענו שהיום הוא יום ההולדת שלך, והפתענו אותך, קנינו לך מכונית מפוארת והנה היא סמוכה לבית!

ממעשים אלה אנו למדים, כמה נורא הוא הכעס, שמוציא את האדם מן העולם, ועל ידו פועל האדם פעולות שבסופו של דבר פוגעות בו עצמו.

לכן יזהר כל אדם, לסלק ממנו מדת הכעס, לאט לאט, עד שיהיה שליו ורגוע בכל מעשיו ודרכיו, ושלום לו ולבני ביתו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה